מחסום ריחן

מחסום ריחן,יום חמישי 29.12.05 בוקר צופות: חדוה ה' (מדווחת)אורחת: דפנה ה' (אורחת מקנדה)10:00 - 11:50 בכניסה ל"שרוול" בדרכנו למחסום, ממתין בחור ברכב, מחייך אלינו ומנסה לפנות אלינו בדבר מה. הוא מברטעה ועובד כמורה באום אל ריחן, הוא מנסה להעביר 6 קרטונים של ספרים, לביה"ס שם. לדבריו קיבל אישור לכך מהמת"ק, אבל במחסום לא נותנים לו לעבור. ניסיון לברר אצל מפקד המחסום מה הסיבה לסירוב ומה ניתן לעשות בנידון לא הצליח, המפקד הנ"ל שלח אותנו לחכות לו ליד הטרמינל ובסופו של דבר לא הגיע. הטרמינל נראה כמו מבצר נטוש. כמעט שאין יוצא ואין בא ולא רק בגלל מיעוט הבאים למקום. המצב שם כרגע לא מאפשר לראות מה מתרחש בתוכו וגם לא להבחין בדיוק בנכנסים וביוצאים ממנו. מבנה הלבירינט שלו הקשה גם על אחד מהולכי הרגל שעבר את הקרוסלות ועמד חסר אונים, כשלא ידע לאן עליו לפנות ואיך להיכנס למבנה. חבל שלא מצאו לנכון לשים שם שילוט מכוון, לפחות בשלב הראשון לפעילות הטרמינל. המעטים המגיעים למחסום הולכי הרגל עוברים במהירות אך מתקבלים בגסות ובקריאות זירוז על-ידי חיילת קצרת-רוח, היושבת במבנה הסגור בעל החלונות השקופים, ומרחוק שולטת במצב. גם כלפינו היא גילתה חוסר חביבות, כששאלנו לאן לפנות וכשאמרתי לה שעד לא מזמן, לא היה כ"כ מסובך להתמצא שם, ענתה בזעף שפעם גם לא היה כ"כ מסוכן.בחור שמעביר סחורות מהשטחים לישראל, טען בפנינו שאתמול עיכבו אותו משעות הבוקר עד 17:30,אבל היום המצב הרבה יותר טוב. הוא מחכה רק 3 שעות!אשה מבוגרת פנתה אלינו ובזכות בחור צעיר ששימש כמתורגמן הצלחנו להבין שהיא חולת סרטן, שנותחה לא מזמן בבי"ח בנצרת וכעת היא מוזמנת לביקורת/טיפול שם. במחסום מסרבים לתת לה לעבור,כי אין לה אישור. כמובן שלא יכולנו לעזור לה אך הצענו לה שתבקש אישור מבית החולים שאותו תציג במת"ק על מנת לקבל אישור רפואי להיכנס לישראל.שתהיה שנה אזרחית (יותר) טובה לכולנו!