מחסומי ברטעה וטורה: התנועה זורמת

 10:15 07:30 מחסום טורה-שקד - בדרך, שלט: וילה בחיננית על חצי דונם ב 86,000$. וגם: "העוצמה גופרית. משפחה לוחמת", משם הגיעו חיילי המחסום, שבפסקנות קולנית אינם מסכימים שנעבור את קו השער של המחסום. ליד המחסום: הולכי הרגל נבדקים בביתן, לדבריהם ב"מכונת בדיקה". לא מתפשטים. המכוניות עוברות ללא עיכובים. הנהג מחכה לבדיקה של כל המקומות הריקים ברכבו. הנוסעים יורדים ועוברים דרך הביתן. אחדים מהחולפים על פנינו מבקשים לדרוש בשלומה של אנה, לא מציינים שם או עניין, סומכים עליה.

08:10 - 08:20 מחסום ברטעה-ריחן  5 טרנזיטים מחכים לנוסעים. בניין השירותים פעיל, דלת אחת פתוחה השאר נעולות. בפנים נקי מאוד. אנשים יושבים על ספסלי הבטון המוצבים בקצה השרוול מתחת לגגון. חידוש עבורנו: בתחילת השרוול מוצב שער שניתן לנעילה. אנשי חברת האבטחה חמושים. חייל בעמדה הקדמית. ארבע מכוניות בפוזת מוסך + כלב + כלבן. אין מכוניות מכיוון הגדה. השער  הצהוב סגור עד למרכז הכביש. חומת הבטון התארכה ונצבעה לבן. אי אפשר לראות את החצר הפנימית של הטרמינל, אלא אם מציצים בין חריצי החומה.

בחניון הפלסטיני ממתינות חמש שש מכוניות ונהגיהן המוכרים. טקס שתיית הקפה וחילופי מידע עם ואליד ועם ע'. 08:35 הפסקת חשמל, הקרוסלות נתקעות והשערים גם. כ- 20 אנשים מחכים לפני השער הצהוב, 5 נוספים בפנים, 10 רוצים לצאת, איש לא יכול לעבור. מכל הכיוונים מתווספים אנשים. ב-08:50 נפתחו הקרוסלות והמעבר התחדש. משני הכיוונים תנועה ערה יחסית לשבתות הקודמות.

מגיע אוטובוס מג'נין. טיול של תלמידים בחופשה, עם שלוש מורות מלוות. הטיול לירושלים. מצוידים בכל האישורים הדרושים. אוטובוס ישראלי יחכה להם בצד השני. שאלה: למה לא לנסוע דרך הגדה? הסבר: הטיול הוא ליום אחד ועם כל המחסומים שבדרך לא נספיק  להגיע היום לירושלים. ביציאתם מהטרמינל פגשנו אותם רועשים כילדים, והסתבר שאת הטיול ארגנה קבוצת נשים מהכפר מת'לון שליד ג'נין. המארגנות מתלהבות מהמסר היוצא מהתגים שלנו ["לא למחסומים"] ומספרות על הפעילויות שלהן עם הילדים. בתוך הטרמינל – שתי עמדות פעילות. המאבטחים מסתובבים. קראנו לא' נציג המת"ק, רצינו לשאול אותו על מישהו מיעבד שלא הגיע לביתו ביום שישי, ושאחיו מחפש אחריו. במקום את א' זכינו לפגוש את האחראי (?) על המשמרת שמלמל בקוצר רוח, כי האיש נלקח ע"י הצבא והוא בידי השב"כ, וא' לא יעזור לנו. לאחר ששמענו את טון הדיבור הצענו לאחיו של החטוף לעזוב את המקום, בטרם יעלימו גם אותו. רשמנו את כל הפרטים. עד לכתיבת שורות אלה (הודות לחנה ב') המשפחה יודעת שהחטוף נמצא בכלא מגידו.

10:00 בשרוול היציאה לברטעה פגשנו את הווטרינר מטולכרם, עמוס במכשיר אולטרסאונד כבד ובתיק תרופות. הוא סיפר כי שהה בבדיקה מהשעה 08:30, לאחר שכבר נבדק ביעבד וביציאה מטולכרם. בשבת הקודמת הוא סיים לעבוד מאוחר ובקושי רב אפשרו לו לעבור. "פעם אחרונה" אמרו לו. "הם לא מבינים שלא אני קובע, שמדובר בכבשים, יש הרבה כבשים ויש הרבה טיפולים."

10:15 עזבנו.