חווארה, יום ש' 15.12.07, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יעל ש., רוני ה., איה ק., ויוי צ.
15/12/2007
|
אחה"צ

כמו בכל יום, באין ספור ובאין סוף שעות וימים גם היום במחסום פוגשים את בני ובנות העם הפלסטיני מאבדים ומבזבזים את חייהם שם.  עומדים, מתאבלים על גזל זמנם וכבודם .  בצד אחד מאחורי הקרוסלות הגברים הנדחקים  מחכים לתורם לעבור ההשפלה של ההפשטה ,החיטוט והתחקירים, ובצדו השני של המחסום חצאי משפחות של נשים וילדים שעוברות במסלול יותר קצר מחכות שהגברים יצאו ויצטרפו לנסיעה הביתה. .הנשים עיניהן תרות לאתר בתורים הצפופים את הגברים, תרות אחר תסרוקת או צבע בגד, לעיתים מנסות לשאול בשיחת סלולרי מתי אתה חושב תצא. היום עמדו שעה שעה וחצי , קצר יותר מימים אחרים בהם יכולים לעמוד שעתיים שלוש.

שבת לפני חג אלאדחה שמתחיל ביום רביעי הקרוב והרבה אנשים חוזרים משכם עם קניות של בגדים או אוכל, רבים נשלחים למכונת השיקוף , הכבדה נוספת בעליל.

הסטודטים סיימו סמסטר ומתחילים חופשה של חודש השבוע.

בשעה שתיים וחצי שומעים חייל צועק ורץ לעבר הקרוסלה החד כיוונית דרכה עוברים לכייוון שכם . החייל גורר גבר דרך הסורגים מצליח בכוח להכניס אותו בכיוון ההפוך לסיבוב הציר . צעק שהאיש ניסה לעקוף ,להסתנן ולצאת דרך הקרוסלות המסתובבת לכיוון הכניסה. מה שאנחנו ראינו היה חייל שמשך בכוח גבר שעמד בצדה השני של הקרוסלה ,משך בכוח עד שהצליח אכן לסנן אותו לכיוון ההפוך מסיבוב הציר. את האיש לקחו לכלוב המעוכבים כשהוא מובל כרב הפושעים. השקר המרושע והמעשה הנתעב זכה לתמיכה מצד החברים החיילים. כך בקלות מחרידה.
לא עזרו המחאות שלנו, למעשה לא יכולנו לראות יותר את האיש המוחזק בכלוב .
ואנחנו הלכנו לאחר כשעה וחצי ולא יודעות מה קרה אתו בהמשך. גם לא יודעות מה קרה למעוכב נוסף שהוכנס לכלוב כי שמו עלה ברשימה ,והספקנו לשמוע ממנו כי לאחרונה השתחרר ממעצר מנהלי. מן החיילים שמענו שהוא דרוש . קצין המ"צ חוזר על המנטרה שהתעודות נבדקות, יקח כמה זמן שנדרש והשחרור בהתאם.

בזמן הזה צעיר שהגיע לתור להיבדק נאלץ לפרום ולקרוע קשר מוקפד של שקית ניילוןinfo-icon ובה ארוזים בצורה עוד יותר מוקפדת ספרים ומחברות ומתנה ארוזה. השקית נקרעה בזמן הבדיקה והגבר יצא נכלם ומובס ובידיו שקית נילון קרועה  ,תכולתה מפוזרת, ועליה חגורתו וחצי מעילו התלוי..פניו אינם מסגיריםאת הרגשתו והשקית נושאת את כל העדות.

בחניית המוניות המלאה, מספר רוכלים, מוכרים שתיה,לחם ומעט צעצועים, ביניהם מכרינו מעתסם ואחיו ומחמד הילד ,מוכר קונוסים של סוכריות, ילד קטן וסוחר גדול, מפרנס את משפחתו. מוכר כל שקית בזול אבל ברווח גדול, רק שלא יסלקו אותו. אכן לאחרונה  הצבא לא מסלק ולא מתעלל ואת האדנות מיישמים בדרך אחרת. ביום חמישי האחרון גירשו אותם ואת כל המוניות מן המגרש ואמרו להם שיחזרו אחרי שינקו . אחרת הרוכלים לא יוכלו למכור כי מרכולתם מלכלכת, והמוניות שבצדן ימצא זבל יעוכבו מנסיעה. לפי עדות הרוכלים איש לא התווכח ,כי לשם מה , הרי מה זה משנה מה   בתוככי מוחו של אותו חייל או פשרו של המבצע הכפוי, וכולם נרתמו לנקות .

כשהגענו למחסום ב 13:30 ישבו מספר גברים מול המחסום ליד שרותי החיילים . הם נצודו כשנסעו עם מעביד ישראלי על כביש האפרטהייד בין חווארה לבית פוריק. הם עוכבו שעה וחצי. טענתו של המעביד הישראלי שאין שום שילוט לא עזרה . 
מה אפשר לכתוב שיעיד על הפשע שבאיסור התנועה לפלסטינים בכביש הזה