מנהל עירוני א' לקח את המורים לסיור מחסומים

רם כהן ממשיך להיאבק בכיבוש בדרכו. מנהל בית הספר לאמנויות עירוני א' יצא השבוע עם קבוצה של 12 ממורי התיכון וחמישה הורים לסיור במחסומי צה"ל כדי לעמוד מקרוב על מצבם של הפלסטינים.
שלושה חודשים אחרי שנחשף כאן "נאום הכיבוש" של כהן, שבו ביקר את מדיניות הממשלה בשטחים, החליט מנהל התיכון לצאת לשטח והוביל קבוצת הורים ומורים לסיור במחסומים. הקבוצה החלה את המסע בחבלה, משם עברה לקלקיליה ולאחר מכן ביקרה בשער שחוסם את מעבר החקלאים מבתיהם אל אזור המכלאה במובלעת של אלפי מנשה, משם לכפר ראס עטייה ולמחסום חווארה. לאחר מכן הם ביקרו בבית ספר בכפר דבעה ברשות הפלסטינית.

במחסומים הם הודרכו על ידי נשות מחסום ווטש, והקשר בין הצדדים נוצר באמצעות דוברת הארגון, רעיה ירון.

"המטרה שלי הייתה שאנחנו כמחנכים נלמד את הנושא מקרוב ולא רק דרך טלוויזיה ועיתון", מסביר כהן. "בסך הכול היה סיור מאלף, במיוחד כשאתה מגלה כי הגדרות והמחסומים בכלל לא מונעים מהפלסטינים לעבור לישראל. ראינו מקרוב תופעות הזויות לחלוטין כמו איסור על שתי מורות פלסטיניות לעבור לצד השני של הכפר כדי ללמד.

"אני באופן אישי לא הייתי הולך להפגין במחסומים, אלא מצטרף למחסומים על מנת להוות גורם מתווך, ממתן ומסייע".

זו אינה הפעם הראשונה שכהן מגיע למחסומים. לדבריו המצב רק הולך ומחמיר עם השנים. "בכל פעם מחדש אני נדהם עד כמה אנחנו יכולים לטרטר אנשים שבסך הכול רוצים להיכנס לתוך מדינת ישראל על מנת לעבוד", הוא אומר. "לפעמים אנשים מחכים במעבר מאמצע הלילה אבל לא מורשים לעבור.

"מי שמכיר את הנושא של גדר ההפרדה יודע בוודאות שהגדר לא עוצרת פיגועים, שלא לדבר ההתעמרות בפועלים בעלי אישורי עבודה. זה יוצר נזק עכשיו ובעתיד למרקם היחסים שצריך להתקיים בין העם הפלסטיני לעם הישראלי.

"יש ציבור גדול בעם שמבין ויודע שהכיבוש חייב להסתיים. כל יום שאנחנו נמצאים בשטחים מהווה נזק לגשר העתידי שצריך שייבנה בינינו לבין המדינה השכנה.

"אני כמובן לא חושב שצריך לבטל את המחסומים מחר בבוקר, אבל ללא ספק עשרות חסימות של עפר, שערים, כל מיני קשיי תנועה כאלה ואחרים בתוך האזורים שהם גרים בהם לא מוסיפים לשקט שצריך להתקיים בינינו לבין העם הפלסטיני, על אחת כמה וכמה כשקיימת היום הבנה גם מצד הממשלה שמדברת על שתי מדינות לשני עמים".

על הביקור בבית הספר מספר כהן: "יש בו חשמל רק למשך שעתיים ביום, אין להם מחשבים. המדהים הוא שמדינת ישראל לאחר 43 שנות כיבוש הייתה חייבת לדאוג כריבון גם לחשמל לבתי הספר. כלומר, אנחנו לא רק כובשים, אנחנו גם לא דואגים לאותו עם שאנו כובשים אותו.

"חמור בעיניי שלא טרחנו לספק חשמל לבית ספר שאמור לתת השכלה לילדים. מכאן אנחנו למדים כי נוער שבמשך עשרות שנים לא זוכה להשכלה בתנאים נורמליים וטובים, מן הסתם יתעל את האנרגיות ונקודות המוצא שלו לנקודות שניתן לבטא אותן באלימות שמקורה בתסכול גדול מאוד".

אתה רואה מנהלים אחרים יוצאים לסיור כזה?

"אני ממליץ לכל מי שיכול, לא משנה מה השקפתו הפוליטית, לקיים את הסיור, על מנת ללמוד מקרוב את משמעות גדר ההפרדה, המחסומים ואחריותנו המלאה לתוצאות הכיבוש".