בית איבא, יום ג' 29.7.08, אחה"צ
בית איבא 15:40
בדרך למחסום אני משוחחת עם אחד מבעלי הקיוסק. אני מספרת לו על הלחץ בענבתא ועל הטנדר המסתורי שם. הוא מספר שנהגי מוניות דיווחו לו שמהבוקר השב"כ נמצא במחסום ענבתא; מגייסים משת"פים, הוא אומר. אני שואלת אותו על נהג הטנדר, בעל החזות הערבית. "דרוזי," בעל הקיוסק קובע; "או יהודי; ככה השב"כ תמיד עובד בגיוס; דרוזי או יהודי – שמדבר ערבית
אפילו יותר ממני," הוא מחייך, "שמנהל את ה'ראיונות,'" הוא מסביר.
בעל הקיוסק ממשיך לספר שמחר חג ולכן כל הסטודנטים חוזרים הביתה. לכל אורך אחר הצהריים היה לחץ גדול של הולכי רגל היוצאים משכם.
ואכן, כשאנו מגיעות למחסום בחור צעיר מספר לנו שהמתין שעתיים. בג'ורה יש שבעה מעוכבים; כולם ניסו לשחק תופסת מסביב למחסום, ומפקד המחסום היום הוא בחור רציני ומסודר – אין אצלו חוכמות – זלגת, ואז תיענש בעיכוב של שעתיים ואח"כ חזרה לסוף התור. אבל עכשיו התור כבר יותר קצר; חמישה מהשבעה משוחררים בשעה 16:25 ומחוזרים לסוף התור; הם עוברים במחסום לכיוון טול כרם ב 16:45.
בינתיים יעל מדברת עם נציג המת"ק. הם דנים בדלילות התנועה במחסום כלי הרכב. מסתבר שרק ל 125 מתוך כלל המכוניות הרשומות בשכם (אלפים, אנו מנחשות) יש היתר לעבור במחסום בית איבא. אין בעיות, אם כן, במעבר כלי רכב במחסום בית איבא, שכן כמעט ואין כלי רכב שיעברו שם...
16:50
אנו עוזבות את המחסום.