מחסומי "קצה" או "מעברי גבול" המחסומים העיקריים לפני הכניסה לשטח ישראל משמשים למעבר הפלסטינים לצורכי חיים:
עבודה, בריאות, קשרים משפחתיים, פולחן, ועוד. האפשרות לעבור במחסומים אלה כרוכה בהצלחה להוציא היתר מתאים מתוך מאה ויותר סוגים (!) בתהליך סבוך, ובמקרים רבים חסר סיכוי, המתואר בבירוקרטיה של הכיבוש. במחסומים אלה עוברים מדי בוקר מעל 100,000 עובדים שישראל זקוקה להם. מחסומים רבים רחוקים פיזית, דבר שמחייב נסיעה יום יומית הלוך וחזור בעלות כספית מכבידה, המתנה ארוכה בתורים צפופים במחסומים שלא תוכננו תוך התחשבות בצורכי אנוש (הזנחה, מתקנים צרים ולא עבירים, דרכי גישה מפרכות) ועד השפלה נוספת בגלל התעמרות לשמה.
מחסומים פנימיים ממוקמים בין שכונות, על דרכים, לפעמים ביציאות מכפרים וערים ברחבי הגדה. חלקם מאוישים תמיד, אחרים מדי פעם.
הם מונעים את המעבר בין יישובים קרובים או מקשים על הגישה מן היישוב או מן השכונה אל הדרכים העיקריות שבגדה, להתנחלויות קרובות או לשטחים שהוגדרו כשמורות טבע שאין לפלסטינים כניסה אליהם.
מחסומי פתע מיקומם משתנה באופן שרירותי בהתאם למצב הביטחוני, או כענישה קולקטיבית מסיבה לא מוגדרת. ג'יפ צבאי חוסם דרכים צדדיות, דוקרנים נפרשים בכניסה לכפר מסוים, קוביות בטון ענקיות מאלצות את הנהגים להאט, ועוד.
חסימות קבועות – בטונדות, סוללות עפר וסלעים, זרועות ברזל וגם תעלות חפורות לצדי הכביש, מפרידות קהילות וכפרים מהכביש הראשי, או חוסמות דרכי עפר שמחברות כפרים לשטחים החקלאיים של תושביהן.
מחסומי התעמרות
מתנחלים אורבים לחקלאים ומונעים מהם להגיע לאדמותיהם, לעיתים לוקחים מהם שקי זיתים בסוף יום של מסיק, ובנוסף פוגעים ביבול ובעצים, בשעה שהצבא נמנע מהתערבות
כבישים נפרדים לישראלים נסללים בגדה לחיבור ההתנחלויות באופן מהיר וסטרילי לישראל ולהתנחלויות גדולות, תוך עקיפת יישובים פלסטיניים וללא צורך במחסומים. לשם כך מופקעים שטחים פלסטיניים גדולים, אך הפלסטינים עצמם מודרים לכבישי "מרקם חיים" חלופיים, ארוכים ולעתים משובשים מאוד, שדורשים נסיעה ארוכה לערי המחוז, לעיבוד אדמתם ולכל צורך אחר. ב-2020 החלו לקדם תוכנית אב לכבישים נפרדים בגוש עציון, בשומרון ובירושלים.