בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 7.9.08, בוקר

 7.15 זעתרה:
אין מכוניות בשני הכיוונים.

7.30 בית פוריכ:
אין תנועה, לא של אנשים ולא של רכבים. בזמן שהתעכבנו ב"בית הקפה" צעדו לכיוון המחסום מספר אנשים.מספרים לנו שבחודש הרמאדן השנה השעון אצלם מוזז אחורנית בשעה, כלומר: לפי שעונם כעת 6.30, האנשים שיצאו לעבודה יצאו מוקדם יותר וההולכים ללימודים יגיעו מאוחר יותר.
בדרכנו לכיוון חווארה, כ-3 ק"מ מזרחית לבית פוריכ, אנו מבחינות  בהאמר צבאי שחונה כשחזיתו לכיוון הכביש. כנראה מחכה לצוד "מתפלחים" שהעזו לעלות על כביש מדיסון.

7.50 עורטא:
מספר קטן של משאיות בשני הכיוונים.

8.00: חווארה:
חניון המוניות, שבדרך כלל מלא, כשליש ממנו ריק. עם זאת המקום שוקק חיים, על אף הדוכנים המיותמים עקב החג.כ -30 איש בקרוסלות. 2 עמדות בידוק. בתור ההומניטרי עוברות צעירות רבות, מתברר שאלו מורות שבדרכן לבתי הספר.מכונית שיקוף, אנשים שבידיהם תיקים, יוצאים אתם מהקרוסלות לבדיקה. השיגרה של חגורות, המגנומטר מחריש האזניים – עולם כמנהגו נוהג.
כמה צעירים עומדים ליד סככת המעוכבים לשעבר. בעיני החייל שבודק את הרכבים שנכנסים לשכם זה לא מוצא חן משום מה והוא צועק לעברם בליווי תנועת יד מגרשת: עופו מכאן! כשאני שואלת אותו מדוע הם לא יכולים לעמוד שם תגובתו: מה אכפת לך? לתשובתי שאם אני שואלת אז אכפת לי, מגיב: ממני לא תקבלי תשובה. הוא מגרש קבוצה נוספת של צעירים שעומדים שם בצל. אנו פונות למפקד המחסום ב. שאמנם מקשיב לנו ולאחר מכן משוחח אתו.
8.55 כ-20 איש במחסום. תנועה דלילה של הולכי רגל לשכם.

9.00 עזבנו את המחסום.

 בדרכנו חזרה: בזעתרה אין רכבים מצפון, 5 בתור מזרחה.