חיים חסומים
מי שחייו מתהווים בין שני מחסומים, לומד על בשרו כיבוש מהו. זמן אבוד מהו. שטח סגור. עוצר. עצירת חיים. סגר. כל המילים האלה שמנהלות בני אדם שאין להם שום יכולת להשפיע על גורלם, וחייהם נתונים בידי אחרים. רק הידיעה על נוכחותם משבשת את הנפש. כל פעולה הכי תמימה, נסיעה לכל צורך שהוא, לעבודה, לאוניברסיטה, לבדיקה רפואית, לקנות שמלה לחתונה, מובילה בהכרח למחשבה המענה על הזמן שילך במחסום, על המבט של הבודק, על העמידה בתור הבלתי נגמר, על הפחד ואי הידיעה – יעבירו או לא? ובחזור הבייתה, לא יבדקו שוב ויעשו בעיות?
מי שעומד שם סופג למאגר הזיכרונות שלו כמויות בלתי נגמרות של רשע, רשלנות, התעללות, פגיעה נפשית, גופנית, רכושית. ואנחנו התרגלנו אל המשפט הקבוע שהיו מפטירים לעברנו - "מתייחסים אלינו כמו לחיות".
|