בית איבא, יום א' 5.10.08, אחה"צ

 שבות עמי.14:10  אין איש על הגבעה מול הבית, אין אוהלים, אין סככות, אין מתנחלים, רק כמה מיכלי פלסטיק ושאריות אשפה. 

בית איבא14:40  יותר אנשים, מוניות ותנועה מאשר בשבוע שעבר.  רק 3 רכבים מחכים להכנס לשכם, הולכי רגל מעטים בתור המהיר, כ-25 גברים בתור לכל אחת משתי הקרוסלות; מספרם עולה עד לסוף המשמרת. 

מעוכב אחד, שמספר לנו כי הוא מוחזק שעה וחצי.  כאשר אנו שואלים את נציג המת"ק מדוע הוא מעוכב, הוא עונה כי הוא "בינגו" – מופיע ברשימת השב"כ.  מאוחר יותר, אחרי ששוחרר, הצעיר, שהוא סטודנט, מספר לנו כי כל יום מעכבים אותו.  נציג המת"ק אומר כי ההוראות שלו הן לעצור ולעכב אותו משך שעתיים כל פעם שהוא עובר במחסום. 

יש קו צבוע חדש, הפעם קו כתום בוהק מסביב למיכל המים, עם W גדול.  נציג המת"ק ניגש ואומר לי לעמוד בתוך המרובע הצבוע; "הוא בשבילכן."  אני מתארת לי כי ה-W הצבוע מסמל "מחסום ווטש," והופכים את ה-W כדי לסמן MW, ולא Water (מים). 

החייל אשר בודק את האנשים בתור המהיר בודק את תיקים, החבילות ותעודות הזהות של הנשים.  אין מי שבודק בצד השני, כך שאלה הכנסים לשכם ברגל עוברים בלי לעצור. 
האוטובוסים שיוצאים משכם נעצרים, תעודות הזהות נלקחות מהצעירים, הגברים מורדים מן האוטובוס והולכים לקצה המחסום, כעבור כ-5 – 10 דקות החיילים מחזירים את תעודות הזהות לנהג, והאוטובוס ממשיך לאסוף את הצעירים. 
התורים ארוכים יותר כאשר אנו עוזבות.