בית איבא, יום ד' 22.10.08, בוקר

7:00-9:30 – בית איבא

במחסום עצמו אין לנו ממש עבודה. התנועה לכיוון שכם זורמת ללא שום עיכובים או בדיקות. הרבה סטודנטים וסטודנטיות עם מחברות ביד, בלי תיקים, עוברים במחסום.

התנועה מכיוון שכם החוצה נבדקת בקפידה. אבל אף אחד לא מוחזר בזמן שהייתינו שם.

כמעט ולא עוברות מכוניות לכיוון שכם. בכלל מעט מאד מכוניות עוברות מצד לצד, ביחס לזיכרון שלנו מפעם. מה קרה? איפה כל המשאיות שפעם היו עוברות? אוטובוסים?.

עברנו לבית הקפה ללמוד על המצב מפי התושבים. מיד הגיעו נהגי מוניות, וכמספר הנהגים מספר הבעיות. לכל אחד תלונה סביב הגבלת התנועה לכיוון שכם/ קנסות שניתנים/תקשורת עם המת"קים/קשיים כלכליים וכו'. התמקדנו בענין הגבלת המעבר לשכם ונתחיל מהראשון שפנה אלינו, שהוא אב ל-23 או 27 ילדים משתי נשים ומתפרנס מהיותו נהג שכיר על מונית, הכנסה של כ-50 ₪ ליום אחרי שהוא משלם את הרוב למעסיק. ולמרות שאין לו שום בעיה בטחונית, או משטרה, לא מאפשרים לו להכנס לשכם. אחר, ששלם קנסות שנתנו לו, המחשב לא קלט את התשלום או משהו קרה והוא לא מוצא את ידיו ורגליו בסבך הביורוקרטיה שסביבו. אחר, מהצד מחייך ואומר שהכל נכון. כל סיפור הוא אמיתי.

אם היינו יושבות במשרד המאולתר שם עוד זמן, ידינו היו מלאות עבודה.