בית פוריכ, חווארה, יום א' 9.11.08, אחה"צ

15:00 צומת תפוח זעתרה - כמעט ולא נראו מכוניות ממתינות לבידוק.

"חייל יהודי בעד יהודים, שוטר ערבי בעד ערבים"

זה נוסח הכרזה האזרחית המתנוססת באדום וצהוב זרחניים על גושי בטון צה"ליים רבים בכל צומת משמעותית סביב ובתוך שטח מחסומי הצבא בתפוח ובחווארה. תצלום רצ"ב.

15:25 מחסום חווארה

3 עמדות בידוק פעילות, משאית שיקוף פעילה, קצין מת"ק - עאסם פעיל בבידוק התור הצדדי לנשים ילדים וקשישים, מפקד מחסום - סג"מ אלעד.

[אל שניהם - המת"ק והמפקד - לא הייתה לנו כל גישה אפשרית ממקום עמדנו: המת"ק היה טרוד במשך כל שהותנו בבידוק בתור הנשים הצדדי העמוס במיוחד, המפקד התפנה לגשת ולשוחח אתי לקראת עזיבתנו לאחר שחייל נעתר לבקשתי לקרוא לו, ולאחר שהוא (המפקד) גער בי על שהתקרבתי מסביב לצינוק כדי לראות במו עיניי ולשמוע במו אוזניי את המעוכב הטרי שחטף מכות מחיילים.]

פלסטיני לאחר בידוק מתעצבן למקרא התג שעל חולצתי:

"את יודעת למה המחסום פה?  כן? באמת את יודעת? לא. את לא יודעת. המחסום פה כי ישראל גנב.

תחליפו את התג הזה! לא צריך להיות כתוב 'לא למחסומים'! צריך להיות כתוב 'למה המחסומים??'

לא, לא את והחברות שלך גנבים. לא עם ישראל. הממשלה. הפוליטיקאים."

אשרי המאמין...

16:00 עוצמת הצווחות של חיילות המ"צ הבודקות ציבור ענק של פלסטינים גוברת בהתאמה.

כרגיל באחרונה, גם תכיפות השלטת הסדר בתורים על ידי החיילים המאבטחים.

16:10 מעבר למסלול בדיקת המכוניות, סמוך ל'נקודה ההומניטרית' חונה ג'יפ משטרה אזרחית כחול. שוטר ישראלי אזרחי עומד מאחורי הג'יפ בצמוד אליו ומתפלל דקות ארוכות.

16:11 מוכרז תרגיל - נראה בתחילה כהפסקת חיים - כלומר בידוק נעצר, כולם אבל כולם מפונים ממתחם המחסום -

וצ'יק צ'ק התרגיל נגמר. כלומר נגמרת החריגה מהבידוק הרגיל אבל מה? לפלסטינים איש לא טורח להסביר למה פתאום הבלגן הזה באמצע כל הדוחק. והם לא מבינים לבד - נו, כן.

אז הם מתעצבנים וצעקות נשמעות מתוך התורים שהתבלגנו אחרי שהחיילים עמלו לסדרם יפה כל כך.

צעקות, דחיפות ותוך שניות החיילים כבר מסתערים - בשאגות ונפנוף רובים, דילוגים מעל לבטונדות ושאר שרירים. מעוכב ועוד אחד מובלים על ידי חיילים בסגנון המוכר של הכפפה (יד חזקה דוחפת לופתת עורף פלסטיני עיקש, יד חייל אחר דוחפת בגב, חיילת-אישה נלווית לתופסת השפלה מגדרית).

אני מדווחת למוקד ההומניטרי של הצבא, לידיעה.

לתזמור התקשורת הנוהגת בפי החיילים מצטרפות כעת שריקות צורמניות בצד השאגות.

17:40 עם שובנו הנה (מבית פוריכ) מקבלים את פנינו פעילים בינלאומיים שהיו עדים להכנסת מעוכב מהתורים בכוח ומכות נמרצות בצינוק על ידי שלושה חיילים. החריג במקרה זה לדבריהם הוא שהבחור אחרי ניתוחי בטן והשמיע קולות מצוקה קשה. ניסיון מצדי להחליף מלה עם המעוכב דרך הסורג כדי לאמת מה שאמרו לי הבינלאומיים גרם סוף סוף למפקד המחסום לגשת מספיק קרוב כדי לגעור בי לשוב למקום רבצי המותר. שממנו פניתי לחייל בבקשה לקרא למפקד לדבר אתנו.

המפקד ניגש לבסוף ושוחח אתי ויצוין שהיה לא עוין והסביר לי באורך רוח שהמעוכב אולי הוכה וזה אכן לא בסדר שחיילים מכים, למרות שבעיקרון החיילים שלו לא מכים, ומה שקרה שם זו תגרה.

-תגרה?? בין מי ומי?

תגרה בין חיילים ופלסטיני. הוא תפס לאחד מהם ביד. זה כאילו הוא הרביץ לחייל.

נו, אז הכול ברור.
 

17:00 מחסום בית פוריכ

משקיפות: יהודית ב. וטל ה. (מדווחת), אורחת מגרמניה.

שוב הסיפור החוזר על עצמו בשעות אחה"צ במשך כל החודש האחרון: המון הולכי-רגל ממתינים למעבר מתוך שכם הביתה לבית פוריכ ובית דג'ן. רואים אותנו ביציאה ומתפקעים מכעס "מה אתן עושות כאן, למה אי אפשר לדבר עם החיילים האלה? עומדים שם שישה חבר'ה ומקשקשים ביחד ומשחקים בעצבים של מאות אנשים שמחכים להיבדק ולעבור הביתה".

מדווחים על שעה- שעה וחצי המתנה.