בית איבא, יום ד' 10.12.08, אחה"צ

15.35 בית איבא.
לכבוד חג הקורבן הקלות תמוהות. משום מה אין חשש מפיגועים... אין תור מכוניות בכניסה. התנועה ערה אך זורמת.מכוניות נכנסות לשכם ללא בדיקה. אוטובוסים מטול כרם נכנסים לשכם לביקור קרובים ללא בדיקה.ביציאה משכם – כל מכונית נבדקת, יש שני מסלולי בדיקה והתור קצר.מכוניות ישראליות היוצאות משכם נבדקות רק בתעודת הזהות. אנשים שיוצאים ברגל מהמחסום לבושים חג. הבדיקה רנדומלית.

15.40 הפעם מכונית ישראלית שיוצאת משכם נבדקת דווקא ביסודיות, גם בבגאז'. אך לא מוציאים את האנשים מהאוטו.בתור ההומניטרי עובר גבר עם כל נשותיו. רק הוא נבדק בתעודת הזהות, והן עוברות חופשי.כשהמפקד ניגש לבדוק את התור ההומניטרי – הוא עומד על כך שייגשו אליו וָאחַד וָאחַד, ובודק גם את תעודות הנשים.בסככה מעט מאד אנשים, ובכל זאת עובדות שתי הקרוסלות. כל אחד נבדק בקפידה אך אין עיכובים.יש לציין שהמפקד עירני למתרחש ועובר מעמדה לעמדה. הכל "דופק".

16.00 אנו נפרדות לשלום מהמפקד ומהחיילים. עוזבות.בדרך ניגש אלינו אדם (עם אשה וילד) ומבקש שנמסור דרישת שלום חמה לבוס שלו לשעבר, בחנות רהיטים ברחוב הרצל. נעשה זאת כמובן. מסַפֵּר שעבד אצלו כרַפָּד 11 שנים, עד שנת 2000. תוך השיחה סיפר (בהתנדבות) שהיו לו 3 נשים. נשארה איתו רק אחת, זו שאנו רואות. השאר – אחת עזבה אותו ואחת הוא עזב אותה...בהמשך פגשנו סטודנטים שלומדים בטול כרם, ובאו לבקר סטודנטים בשכם. מצב הרוח טוב היום.

16.10 אנו עוזבות וממשיכות לענבתא.