בית איבא, יום ה' 18.12.08, אחה"צ
15:30 בית איבארכבים והולכי רגל נכנסים לשכם ללא בדיקה. שתי עמדות לבדיקת הרכבים היוצאים פעילות. חוץ מהתור הצדדי, רק עמדה אחת פעילה לבדיקת הולכי רגל. החייל במחסום אומר שהעמדה השניה לא עובדת מיום ראשון. לא ברור מה בדיוק לא עובד, שכן הבדיקה אינה ממוחשבת (והולכי הרגל יכולים לעבור באותה קרוסלה ומגנומטר). דברה שואלת אותו מה עושים במקרה של עומס יותר גדול, והוא אומר שמוצאים דרך. אין נציג מת"ק
במחסום. מדדנו משך בדיקת אוטובוסים: אחד נבדק במשך 20 דקות, השני במשך 14 דקות (בבדיקה זו כל הבחורים הורדו מהאוטובוס) והשלישי במשך 7 דקות. החייל במחסום אומר שלפעמים מורידים את הנוסעים הצעירים מהאוטובוסים ולפעמים לא.
הולכי הרגל היוצאים משכם מסירים חגורות, שעונים ונעליים, ודורכים יחפים על הרצפה המאובקת. תור הולכי הרגל משתרך עד לאמצע הסככה, כשני עוברים לדקה, הולך רגל ממתין בערך 20 דקות. כ-16 רכבים ממתינים ביציאה משכם. האחרון מביניהם נבדק כעבור שעה.
הבדיקה בתור הצדדי רנדומלית. כל כמה דקות אחד החיילים אומר לכל הממתינים בתור ללכת אחורה: שלוש פעמים בעברית ואז צעקה בערבית.
16:15 נפתחה עמדה שניה להולכי רגל, שנסגרת כעבור רבע שעה כי, לדברי המפקד, "היא מקולקלת".
16:20 מפקד המחסום עומד לצד התור הצדדי ומעביר את כל הנשים בתור צדדי נוסף במשך חמש דקות.
איש שחיכה בתור הצדדי לא מורשה לעבור והחייל שולח אותו לסוף התור הראשי ונוצר ויכוח. בסוף החייל מתקרב אל הבחור ואומר "אתה לא הולך?!", והבחור הולך.
בחור שיושב על הבטון במחסום (לאחר בדיקה) מגורש: "הלו!רוח!רד למטה!" בצעקות.
17:00 עזבנו.