דרום הר חברון: הכיבוש נראה בכל מקום

צומת מחסום מיתר, סמוך למגרש החניה הריק, פלסטיני חורש את שטחו. ממול על כביש 60 חונה ג'יפ צבאי ובו חייל. האם יש קשר בין שני הדברים. כנראה שלא.

עברנו ליד זנותא, הכפר ממנו גורשו כ-250 מתושביו. שטחים מעובדים, ואפשר להבחין בלבלוב של חיטה או שעורה. לדברי מוחמד (פארס כבר עדכן אותו), שמתנחלים תפסו בעלות והם שזרעו.
בית הספר של זנותא, שבעבר שימש דוגמה וציורים יפים עיטרו את קירותיו, שרוף. קשה לראות את זה.

מדבקה ועליה כתוב מפסיקים לפרנס את האויב בצד הדרך סמוך לקואויס הסמוכה לשִעב אל בוטום.

כ-100 מטר לפני הכניסה לתוואני בצד שמאל, עומד טנדר ובו מספר חיילים. הם חוסמים באבנים את הכניסה לאל כרמיל. הם מבחינים בנו ומבקשים מאיתנו לעצור בכניסה לתוואני. ארבעה חיילי מילואים, עטויים מכף רגל ועד ראש בכל הציוד האפשרי, שואלים לאן אנחנו נוסעים. מוחמד ואני השבנו: "לתוואני." אחד מהם מודיע לנו שזה שטח אש ואסור לנו להיכנס. אני אומרת לו, יש לנו חברים פה ואין איסור כניסה.
משום מה, כמו שאמרתי לו את זה, אמר (בזלזול): "כל הכבוד" והמשכנו בדרכנו. היעד היה מופקרה. נסענו דרך תוואני כי הכניסה הסמוכה להתנחלות אביגיל, חסומה. הבאנו עגלת תינוק ובגדים.
הילדים הצעירים שהיו אמורים ללכת לבית הספר, נשארו בבית. פאדל פוחד ממה שמתנחלים מאביגיל ומחוות מעון, שעוברים לידם מספר פעמים ביום, עלולים לעשות להם.
לפני 3 וחצי חודשים נולדו לפאדל שתי נכדות תאומות, הבנות של בנו. אחת מהן, טאלין, נולדה עם מום שדורש צינור הנשמה שמחובר לגרונה. עלות המכשיר 9,500 ש"ח, מה שמאוד מקשה על המשפחה.

פאדל מספר שהוא יורד לשטחו הסמוך לאביגיל, אך בכל פעם המתנחל מהמאחז החדש (במקור מחוות האוטובוס), מבריח אותו. לפחות הוא יכול לחרוש לכיוון מזרח לשם המתנחל אינו מגיע.

מצרכי מזון הם קונים פעם בשבוע ביטא אך לא תמיד מתאפשר להם להיכנס לשם. עבּדו הבן, מספר שלפני שבוע, כאשר חזר מיטא רכוב על החמור עם המצרכים שקנה עבור המשפחה, החיילים עצרו אותו ביציאה מאלכרמיל. הוא נאלץ לחכות שעות עד שהם עזבו את המחסום.

יש להם כ-70 ראשי צאן. מאחר ואין אפשרות להאכיל אותם ממה שגידלו בעבר, הם קונים שקי שעורה. מחיר השק 75 ש"ח, המספיק ליום אחד.

בזמן ביקורנו נשמעה הלמות פטישים וטרקטורון נסע הלוך וחזור מכיוון המאחז שהוקם לפני מספר חודשים. אפשר לראות אותו גם מהצד השני, מביתם של לילה ומוחמד משִעב אל בוטום. המקום בהתפתחות מואצת.

מרחוק אנחנו מבחינים בטרנזיט של נאסר עדרה, המסיע את תלמידי הכפרים אל בית הספר בתוואני, בבוקר ובצהרים. אנחנו ממשיכים לתוואני כדי לפגוש את באסל. בדרכנו רואים שוב ארבעה מאחזים סמוכים מזרחית לחוות מעון.

אצל באסל מבקר גם אבו חומוס, הפעיל הידוע מעיסאויה, מזרח ירושלים. איום בצו גירוש תלוי מעל ראשו. איתו באו פעילים נוספים שאנו מכירים, שהביאו חבילות מזון לחלוקה באזור.
בדרך חזרה על כביש 60 ראינו סמוך לחוות שבתאי (הסמוכה להתנחלות טנא עומרים) שני דחפורים שעבדו על פילוס דרך.

הכיבוש נראה בכל מקום.