מחסום טורה: הפרצות עושות טוב. 'אנשים עובדים לא עושים פיגועים'

במשמרתנו הפעם לא התרחש דבר ראוי לדיווח. המחסומים מתקתקים והפרצות גם כן. כולם מבסוטים משום מה. בכל זאת משמרתנו התמלאה בזכות שלושה מפגשים.

באומריחה פגשנו את ס' "הבדואי". הוא שלח את בנו לכביש הראשי כדי שיכוון אותנו אליו עם שקי הבגדים שהבאנו (תרומת חברה מקיבוץ יגור). הוא עצמו אינו עובד אבל מטפל בלול הקטן שצמוד לביתו. בניו עובדים. אחד מהם עובד באיטליז בבאקה המערבית. מסתדרים, אלחמדוללה. הילדים בבית בגלל הקורונה.

במחסום טורה-שקד ישבנו במכונית וצפינו בהתנהלות השקטה. מכוניות נכנסות ויוצאות. גם אנשים עוברים מצד לצד כאילו זו דרכו של עולם: לערוך ביקור אצל הקרובים או לנסוע לקניות בעיר המחוז דרך מחסום מאויש ע"י חיילים. שניים מהם, חייל וחיילת, מצויידים ומאובזרים מכף רגל עד ראש, הגיעו עדינו. על מדיהם כתוב שהם חיילי גדוד תעוז.

לאחר שהצגנו את עצמנו, נאותה החיילת להציג את עצמם כ"לוחמי מעברים", משטרה צבאית. הבסיס שלהם הוא מעל מחסום ברטעה ("מעבר ריחן", בלשונה) אותו ביקרנו בשבוע שעבר. המונח "לוחמי מעברים" היה חדש עבורנו אבל הוא גלוי ומפורסם באינטרנט.

מכאן נסענו לבדוק את הדרך עוקפת המחסום עליה דווחה חנה בשבוע שעבר. הגענו דרך מטעי זיתים ושדות ציפורנים וסביונים לצומת:T  מצד שמאל הבית הבודד (שהופרד מטורה ע"י הגדר) ומימין - הדרך מובילה אל עבר גדר ההפרדה, חסומה בחלקה בסלע. נהג טנדר שהסיע מישהי הצליח לעקוף אותה. פועל מיעבד שעשה את כל הדרך מהכביש לכאן ברגל, סיפר לנו בעברית טובה (עובד בישראל כבר 22 שנים) שהוא הגיע ממקום עבודתו באזור התעשיה שח"ק (שקד-חיננית-קציר). מכוניתו נמצאת מעבר לגדר (אי-אפשר לחצות אותה ברכב) והוא עובר שם זו הפעם השלישית. אין לו אישור מעבר במחסום טורה הסמוך אלא במחסום ברטעה בלבד. הוא מאוד מרוצה מעבודתו ובכלל חצוי ברגשותיו: "את הפתק (בבחירות?) אני שם בפלסטין והלב בישראל. בסוף נצטרך להסתדר ביחד.". הוא בעד הפרצות "כי כשאדם עובד הוא לא עושה פיגועים". הוא סיפר שבזמן המרדף אחרי האסירים הנמלטים - עמדו ליד כל פירצה שני חיילים. "מג'למה ועד דרום הר חברון יש פרצה כל מאה מטר והצבא מכיר את כולן," צחק.