מחסומי הצפון: ענני גשם (טוב) מעל הכיבוש (רע)
אנו עומדות בחניה ומשקיפות לעבר מרכז המחסום. שני חיילי גדוד תעוז מהמשטרה הצבאית מגיעים אלינו כדי להודיע לנו שאסור לצלם כאן. סיפרנו מעט על עצמנו, שאלנו שוב על הלכלוך מסביב. זה לא עניינם, זה עניינה של המועצה המקומית ודווקא מאוד חשובה להם הסביבה. העניין הוא שלא ברור מיהי המועצה המקומית הזאת. ובאשר לתפקידם במחסום - קיבלנו תשובה ניצחת: "אנחנו שומרים כאן על הביטחון בדיוק כמו ששומרים ב...נתב"ג".
ניגש אלינו א', מודע ותיק. סיפר שמאז שהחל שעון החורף המעבר בבוקר מאוד קשה, הצפיפות גדולה: מגיע בשעה חמש החשוכה וחוזר הביתה בשש ורבע.
פועלים לבושים במדים שחורים עם סרטים זוהרים, חוזרים מעבודתם בסלילת כבישים בתל אביב. הם עוברים כאן ב-7:30 בבוקר ואז המעבר מהיר.
פנה אלינו אדם שאשתו וילדיו חיים בברטעה המזרחית (מרחב התפר) והוא עצמו חי גם שם וגם בשטחים. אחד מבניו, בן 21, הגיע לביקור בשטחים וכבר שבוע שאין מאפשרים לו לחזור לביתו בברטעה. אדם נוסף סיפר על חברו שקיבל דו"ח על חנייה סמוך למחסום ומאז הוא מנוע מעבר. אנחנו כמובן מחלקות את הפתקים עם המידע של צוות סילביה, המסייע לאנשים לברר מדוע הם מנועים. אך היום למדנו לדעת מפי אלִיה, שהצוות עמוס מאוד מאוד וכדאי לייעץ לפונים לברר תחילה באמצעות אפליקציה את מהות המניעה, או לפנות למת"ק הפלסטיני.
15:40 מחסום יעבד-דותן
התנועה זורמת. גגו של מגדל השמירה התמגן בינתיים בשכבה נוספת של שקי-חול סביב-סביב.
לבסוף - פגשנו את ידידנו אנוואר, שהתעקש להעמיס עלינו בקבוקי שמן זית עבור כל החבר'ה שסייעו לו במסיק ליד התנחלות מעוז צבי. כזכור דיווחנו שהמתנחלים מתנכלים לו בלשון המעטה ואף סילקו אותו מכרם הזיתים שלו בשעת המסיק בטענה שאסור לו למסוק שם,הכרם קרוב מדי להתנחלות.