ג'למה

הסעתי חולה ומלווה, תושבי שכם, מבית החולים רמב''ם למחסום ג'למה, ונשארתי לצפות בו.

14:20 פועלות חקלאיות כבר ירדו מהמיניבוס שהסיע אותן וממהרות לפתח הטרמינל. המעבר דרך בנין הטרמינל. הקרוסלה שהייתה לצידו אינה נראית, במקומה קיר ודלת סגורה.

המעבר מהיר, כנראה ללא בידוק.

הפוגה קצרה. מגרש החנייה כמעט ריק, נקי ומסודר. ספסלים וגם שולחנות אחדים ניצבים מסביב למגרש החנייה ובסככת ההמתנה.

כעבור דקות אחדות מגיעים מיניבוסים, נשים וגברים, רבים מהם צעירים, יורדים. כמעט בידי כולם שקים או תרמילים מלאים. הם פועלות ופועלים חקלאיים ובידיהם פרי עמלם, הדרים, בננות, בצלים וגם סלרי. אחד מכבד אותי במנדרינה ענקית ומתוקה. האנשים עובדים בקיבוצים ומושבים באזור עפולה, בית שאן וטבריה. גרים בג'נין וסביבתה.

אחד הנהגים אומר לי שהוא גם המעסיק והיום משלם שכר לעובדיו. לצערי לא ידעתי איך לשאול מה הסכום ועבור כמה ימי/שעות עבודה.

מכר מבוגר מעאנין שמח לפגוש אותי. הוא חוזר מחדרה. שואל אם יראה אותי מחר במחסום עאנין ומתאכזב כשאני אומרת שאגיע ביום חמישי. אני אומרת לו שמחר יגיעו חברות אחרות. (מחסום עאנין פתוח רק בימי שני וחמישי, רק בעונת המסיק פתוח בכל יום.)

אנחנו ממעטות להגיע למחסום ג'למה, שנמצא על הקו הירוק, ולא כל כך מוכרות שם. אנשים מסתכלים על התג ואני מסבירה. אחד מברך אותי בבריאות עד 120. קצת יותר מידי.

15:00 אני עוזבת. מיניבוסים ורכבים אחרים מגיעים עם פועלים החוזרים מעבודתם.

במחסום הרכב תנועת מכוניות של ערבים אזרחי ישראל בשני הכיוונים.