מת"ק עציון

המשמרת כללה כל הסיפורים המדכאים של המנועים – כולל מקרים אחדים של אנשים אשר נכנסו לישראל בניגוד לחוק בגיל צעיר לפני שנים רבות ועדיין מנועים.

ייאושם עצוב גם הוא. אנו מוסרים להם הפרטים אודות סילביה והצוות שלה, ורבים חוזרים אלינו לשאול האם איננו מסוגלות לעשות משהו מיד לסייע להם. האם אין אנו מסבירות כהלכה ואינם מבינים, או שהם באמת חושבים כי אנו יכולות לפתור את בעיותיהם בהיותינו ישראליות, פשוטו כמשמעותו?

עושים סדר במגרש המיועד לרבכים מוחרמים – כדי שלצבא ולמשטרה יהיה תמריץ למצוא עילות נוספות להחרמה? אדם אחד הגיע ומצא כי לטרקטור שלו כבר לא היה מנוע ואמר כי יהפוך אותו לאנדרטה. נאמר לנו כי זה אינו מקרה יחיד, וההרגשה היא כי הגנבים הם עובדי מדינה אך אין לנו ראיות לכך. לעיתים הפלסטינים אינם מגיעים לדרוש את הרכבים כי עלות הקנס עולה על ערך הרכב. כרגע יש פה פעילות רבה ושלומית יושבת וצופה.

בנו של אדם אחד היה מעורב בתאונה עם מתנחל וקיבל מהשוטר טופס בו היה אמור לפרט את המקרה והננזק שנגרם לו – פעולה שהיתה על השוטר לעשות, כמובן. המתנחל אמר ללא היסוס כי הם היו אלה אשר גרמו את הנזק והם רוצים לתקן את הרכב. שלומית טלפנה לנהג אשר ביקש לסייע ובעזרתו למלא את הטופס אשר השוטר לא מילא, כמובן. אולי השוטר אינו יודע לכתוב, או שלמד היטב את הלקח בנוגע לכיצד כל אירוע שמעורב בו פלסטינים ייהפך למסובך עבור אותם פלסטינים. שלמותי אמרה להם לגשת לתחנת המשטרה במעלה הכביש. מאוחר יותר, כאשר יצאנו, ראינו אותם. הם מסרו כי הכל הסתדר. היה תענוג לסייע לשני אנשים הוגנים.

בשעה 11:45 המתינו ששה אנשים באולם. התקשרנו, ובסוף הופיע מישהו באשנב אך התיר להכנס רק שניים אשר חיכו לשב"כ, למרות שצלצלתי לברר מדוע לא נותנים לכולם לעבור. שימו לב כי לחיילים הפסקת צהיריים בין 12:00-13:00, כך שעל כולם היה לחכות שעה נוספת לפחות. ואולי ליותר זמן, אך לא נשארנו לוודא. אולי רבע השעה שהוא כה חשוב לפלסטינים דרוש לחיילים להתכונן לארוחת הצהריים לה הם ראויים, עם פניהם רחוצות, אוזניים נקיות, שיער מסורק ושיפורים נחוצים אחרים.

שני הגברים בתמונות הגיעו לחפש עובדים זולים ולא ידעו לאן לפנות. אחד שאל פלסטיני שהשיב כי אינו דובר עברית, והמתנחל צעק עליו, "אז מדוע השבת לי בעברית?" השבתי באותו לשון כאשר שאל אותי לאן ללכת. תענוגות החחים חהקטנות.