ארתאח (שער אפרים)

שחר, שגרה.

לאחר כשלושה חדשים בהם נעדרנו ממשמרתנו, הופתענו לגלות, מיד עם הגיענו – מבנה שירותים חדש, בנוסף לקיים. המבנה עדיין לא פתוח לקהל, אבל יש תקוה...

השערים נפתחו בזמן: 3:45, ובתוך 4 דקות היו הראשונים בחוץ, כלומר בתוך ישראל.

בשעה זו, לקראת 4:00, אין עדיין תור גדול, המעבר בסלאלום מהיר. בחרנו אנשים לניטור זמני מעבר.

בצד הכניסה לישראל רק קרוסלה אחת היתה פעילה. בניסיון להודיע לשומר – הוא טען בתוקף ובתוקפנות ששתיהן פתוחות, שאנשים בוחרים מרצונם להצטופף ולהשתמש רק באחת, שאין לחץ גדול, ושאנחנו רק גורמות צרות. גם לאחר שהתעקשתי שבדקתי, והקרוסלה לא פועלת, המשיך לטעון שהכל פתוח ואם אני רוצה אני יכולה לדבר עם מנהל המשמרת. ויתרתי, אבל כשחזרתי לקרוסלות – נפתח הפשפש הצדדי, ונותר פתוח עד סוף המשמרת. האנשים,שבדקנו בשעה זו יצאו תוך 8-10 דקות.

ב- 4:15 פגשנו ליד הגדר 4 פעילים חשדנים מספרד, שלא דיברו אנגלית טובה, ולא הצלחנו להבין לאיזה ארגון הם שייכים. מעולם לא שמעו על מחסום ווטש, ולא נטו להכנס איתנו לשיחה, רק ספרו שהם פעם ראשונה במחסום. בהמשך, 4:30, עדיין בצד הגדר: פעימות הסגירה קצרות מאד, ופעימות הפתיחה ארוכות,סימן שבמתקן עצמו הכל פועל היטב. אבל כבר בשעה זו היו אנשים מעל המחיצות מוכנים לקפוץ אל ראש התור המהיר ביותר, למרות שהכל זרם.

בצד הכניסה לישראל – אומרים היוצאים: ״בחוץ בלגן״. עדיין, אנשים שניטרנו יצאו בתוך 10 דקות.

לקראת השעה 5:00, בצד גדר ההפרדה אכן נראה שיש בלגן בחוץ, רבים, כמובן בעיקר צעירים, מטפסים וקופצים מעל המחיצות אל ראש התור מנסים לאתר את המסלול היותר מהיר, תוך מחאות העומדים. פעימות הסגירה מתארכות. לאנשים לוקח עכשיו 15 דקות לעבור את המתקן.

לא ראינו היום אנשים מוחזרים הביתה.

5:20 עזבנו.