דרום הר חברון - כרם כרות
החלטנו להתמקד בביקור אצל אבו נעים.
מוחמד שוקרי אבו ראג'ב ממשפחת תמימי מחברון, הוא בעל כרם גדול שמתנחלים הרסו את כרמו. כרמו נמצא במשולש בין בני נעים-חברון-יטא,אזור הנקרא בלוטה (שטח C). לאבו נעים ומשפחתו 15 דונם של כרמי ענבים ועליהם פרנסתם. הוא מזמין אותנו למבנה הקטן שבכרם, בו הוא נוהג לשהות כל ימי העבודה. עצוב ועייף הוא מספר:
ביום חמישי שעבר, 24.5, חזר לביתו מהכרם לארוחת האיפטאר. למחרת היה בתפילות יום השישי. אבל כשבא בשבת לכרם חשכו עיניו. אלף גפנים נכרתו במשור חשמלי בשתי החלקות שלו וכתובות גדולות נכתבו :"טרור חקלאי נגיע לכולם".
"מזל שנגמר להם הדלק, אז חלק מהכרם שרד," הוא אומר בחיוך מר ומראה לנו את גודל הזוועה. הוא הזעיק את משטרת קריית ארבע, באו הם והצבא וגששים בדקו חקרו והלכו. הוא מבקש להעביר מסר לציבור הישראלי:
"אני בן 63. חייתי כל חיי עם יהודים ביחסים טובים. גם עם מתנחלי קריית ארבע הייתי ביחסים טובים אבל מתנחלי ההתנחלויות שמסביב פוגעים בנו כל הזמן.
אנחנו האנשים הקטנים לא קובעים כלום ולא יכולים לשנות כלום. בשנות השבעים היינו באים אחד אל השני לכל אירוע טוב ורע. לא הזקתי לאיש, לא פגעתי באיש. למה הם באו וגרמו לי נזק כזה גדול. שברו לי את הלב לכל החיים. אני בפנסיה והכרם הזה משלים לי את ההכנסה.
היו לי עכשיו הרבה הוצאות על הטיפול בו. עצים זה כמו בני אדם. היהודים אומרים שאסור לעקור עצים והם עושים לי דבר כזה ?
אנחנו רוצים לחיות בשלום עם כולם.
לידינו יש חלקה של יהודים ששייכת להם מימי העות'מנים וחזרו אליה אחרי המלחמה. אנחנו יודעים שהיא שלהם. איש לא פוגע בהם היא מטופלת היטב ומניבה יותר מהחלקה שלי כי נותנים להם מים
, אבטחה והכול. לנו לא נותנים מים, לא להשקות ולא לשתות, אבל כשהם באים לעבוד בה, באה יחידה של צה"ל לשמור ובגלל החלקה הזאת לא נותנים לנו לבנות באזור. אני לא מבין. חוק הוא חוק. למה הוא לא שווה לכולם?. למה הממשל לא שומר גם עלינו, האנשים הפשוטים? אם היו שומרים עלי כמו ששומרים עליהם לא היה קורה לכרמים שלי כלום. אם אבן אחת נזרקת עליהם כל המשטרה והצבא באים למען המתנחלים. עלינו אף אחד לא שומר זה שטח Cוצה"ל אחראי עלינו. זה ממשל צבאי. אין לנו שום זכויות אזרחיות. למה למה?" מדבר אבו נעים בדם לבו.
אנחנו רק מבטאות צער עמוק ובושה גדולה למראה הכרם הגדול והיפה הזה שמרביתו מושחת עכשיו.
