מחסום ברטעה: מכוער, אכזרי, מטונף - הכיבוש

היום השני לעיד אל-אדחא. כביש 6 דרום – כמעט ריק. ממול – תנועה ערה צפונה אל אתרי הנופש בגליל ובגולן אך הרבה פחות מאסיבית מבעבר, מדווחת חברתנו מרינה, תושבת אלמגור.

6:35 מחסום ברטעה-ריחן

בצומת הסמוך למחסום אין נפש חיה אבל החניון בצד מרחב התפר גדוש ברכבי הסעות שמחכים לנוסעים. אלה יתחילו להגיע רק אחרי השעה 8:00 ! אנחנו יורדות לחניון בצד הפלסטיני ומצטרפות אל שלוש המכוניות שחונות בו. אומרים לנו שבאפליקציה שבה מעבירים הודעות לבעלי אישורי המעבר היה כתוב שהטרמינל ייפתח בשעה שבע (כמו בימי שישי) אך עתה מתברר שהוא ייפתח רק בשמונה. ליד הקרוסלה הראשונה כבר ממתינים כמה עשרות פועלים. אנחנו מתקשרות למשרדי מעבר ריחן (שמו הרשמי של מחסום ברטעה). בחורה אדיבה מתנצלת: אין בכוחה להקדים את פתיחת המחסום. אנחנו מוסרות את מספר הטלפון הזה למישהו מהממתינים, דובר עברית רהוטה (לפני נישואיו הספיק לעבוד בכל הארץ) וגם הוא נענה מייד ובאדיבות אך ללא הועיל. אחר, עובד כמלצר במסעדה ביפו, כבר הודיע למעסיקו שיאחר לעבודה. סיפרנו לו שהיום אין פקקים, אולי לא יאחר כל כך. התלוצצנו על הקשר בין פלסטין לפקקים בישראל וכובדנו בסוכריות טופי.

ב-7:30 נשלחנו ע"י מאבטחת לחנות בצד, על האיקס. אחרי בדיקה קצרה של הבגאז', שוחררנו לדרכנו.

7:40 מחסום טורה-שקד

כ-10 פועלים ומכונית אחת עברו במחסום ב-20 הדקות ששהינו בו.

חיילת מג"ב הבטיחה להכנס לאתר של מחסום ווטש ואנחנו למדנו שגם בעיד אל-אדחא מברכים ב"כול עאם ואינתו בח'יר" כל שנה ואתם בטוב.