חבלה (1393)
12:30 - הקדמנו להגיע ונכנסנו לשמוע על הנהלים החדשים במשתלות.
הבעלים לא היה אך אחד הפועלים, פלסטיני מקלקיליה, סיפר שבחודש האחרון הפסיקו לאפשר לפלסטינים להעביר את צמחי המשתלות למרחב התפר דרך מחסום חבלה והם נדרשים לעשות זאת דרך מחסום 109. שם לידיעתו כל בעל משתלה המעביר סחורה עובר בדיקה מדוקדקת, בעזרת כלבים הרומסים ומלכלכים לפעמים את הסחורה. זמן ההמתנה שעה במקרה הטוב ועד שלוש שעות ויותר. הוא ידע שבעלי המשתלה מתלונן על המצב. הבעלים שם אחראי לדבריו על התיאומים עם המת"ק הישראלי להעברת הסחורות ויוכל לספק לנו מידע ממקור ראשון, אך זה היה צריך להגיע רק לפנות ערב .
13:05 - מחסום חבלה (1393)
3 מכוניות ממתינות במרחב התפר בצד הישראלי לפתיחת שערי המחסום. טנדר הראשון עמוס בכ-40 שתילים בגדלים שונים. הנהג מספר שמותר להעביר לצד הפלסטיני דרך מחסום זה, אך מהצד הפלסטיני לצד ישראל צריך לעשות תאום באמצעות הקישור הפלסטיני ולהעביר רק דרך מחסום אליהו, שם הם נבדקים בקפידה רבה במשך שעות.
13:15 - מגיע רכב של חיילי המשטרה הצבאית ופותחים את שערי המחסום. מסתבר שיש שלט מודפס ומנוילן כנגד רטיבות המציין בעברית ובערבית את שם המחסום, מספרו ושעות הפתיחה בעברית ובערבית אך השלט הנ"ל נראה רק כשפותחים את שערי המחסום כי פניו לכיוון כביש הביטחון ורק חיילי הצבא יכולים לדעת את שעות הפתיחה. הפלסטינים מגלים זאת רק בשעת הפתיחה דבר המייתר את תלייתו במקום זה. (חלם זה לא כאן...).
החיילים – 3 שוטרים צבאיים מעבירים בהחלט באדיבות את האנשים הנכנסים לצד הפלסטיני אחרי בדיקה קצרה של תעודת הזהות וההיתר. עברו גם מספר עגלות עם אלטע זאכן - שברי כסאות וחלקי רהיטים. אח"כ מתפנים החיילים לבדיקת המכוניות והפועלים הרגליים מכיוון חבלה. בניגוד לעבר, המכוניות נדרשות לפתוח את כל דלתות המכונית ואת תא המטען כדי לראות את תכולתן וכמובן להראות את היתר הכניסה של הנהג והמכונית. טרנזיט אחד אינו מורשה לעבור. לדברי החיילים יש בו מכל גז גדול מ-5 ליטר ולצורך זה צריך היתר ותיאום של המת"ק. בודקים עם המת"ק המאשר שעל האיש לעשות תיאום. הפלסטיני נסוג אחורה עם מכוניתו ומתקשר. לדברי החיילים הוא אינו מעוכב, הוא יכול לחזור לחבלה או לעבור בלי המכל. כעבור 15 דקות הסתיים התיאום, התקבל אישור למעבר.
ניסינו להבין מדוע אין נותנים להעביר מיכל שמשמש כנראה כגזיה להכנת קפה, התשובה הייתה שזה מסוכן כי הוא עלול לעשן והמכל יתפוצץ. גם צריך אישור מיסים. אבל בעיקר אלה ההוראות.
לדבריהם הם חדשים במחסום זה, ואחד מהם ציין ,בניגוד לדברי הפלסטינים, שאין להם הוראה לא לאפשר העברת צמחים לכיוון מרחב התפר
כשיש תאום מראש. אך לא ראינו אף מכונית פלסטינית העוברת מכיוון חבלה עם שתילים, כבעבר.
14:15 - המחסום נסגר. מעט מאוד אנשים ומכוניות עוברים בצהרים.
14:45 - חכינו לע' מיודענו לשמוע את סיפור השינוי בנהלים. הוא באנחה גדולה ובתחושת חוסר אונים אך גם באירוניה הוא מאריך: לפני חודשים הוזמנו בעלי המשתלות לפגישה עם קציני המת"ק הישראלי ושם הודיעו להם שמעתה כל מטען משתלות יועבר בדיקה בטחונית במחסום 109 ומאותו רגע החל הסיוט.
ראשית על מנת להעביר יש לתאם במדוקדק כל מטען ולציין את תכולתו, מספר השתילים וגודלם. כשהם מגיעים למחסום הם עונדים בתור. אח"כ מורידים לדבריו בברוטליות את כל השתילים במלגזה פוגעים בניילונים ובצמחים. אח"כ הכלב עובר ומרחרח מסביב לשתילים ואף משתין עליהם - להבנתנו לסימון הטריטוריה, והם נאלצים לזרוק חלק מהשתילים. אח"כ מעמיסים מחדש על המכונית ופוגעים שוב בתכולת הצמחים. בכל זמן הבדיקה נדרש הנהג לשבת בתא מכוניתו בחום הגדול, בין אם יש לו מזגן ובין אם לא, ולחכות. הבדיקה אורכת שעות. באותו יום הוא המתין עד סיום הבדיקה 3 שעות ועדיין לא פרק את המטען במשתלה מעיפות. לדבריו גם התאום מסורבל. סיפר על אחד מבעלי המשתלות ששבועיים קודם המתין כשעתים בתור המכוניות לבדיקה ואז נאמר לו שאינו יכול לעבור: היה כתוב שהוא מעביר אבנים ואילו הוא העביר צמחים. טעות הקלדה אך הביורוקרטיה לא נכנעת. צריך סדר !!!
כן סיפר שאנשי המתק הישראלי סיפרו להם שהשקיעו באזור הבדיקה המיוחדת 200 אלף ש"ח ולדבריו כל מה שרואים הפלסטינים הוא אותו מגרש רק שהוקצה למטרת הבדיקה עם יריעת בד מלמעלה ומספר עמודים למנוע מהפלסטינים לנוע שלא עפ"י הוראות המאבטחים .
בעלי המשתלות גם ניסו להציע פשרות: שיבדקו במחסום אליהו דגימות כמו במחסומים אחרים. או שיחידת הכלבנים תביא כלב למחסום חבלה והם מתחייבים לסדר את הצמחים במשטח אחד בלבד כדי לא לפרקו בדרך הברוטלית כבמחסום 109. אבל אין מישהו שמוכן לחשוב או לדון. כנראה עוד דרך לגרום להם לעזוב את אדמותיהם ופרנסתם ולספח...
עזבנו בעצב גדול ובייאוש - 15 שנה אין עדות לאיזה שהוא ניסיון של חבלה, ובכל זאת נאחזים עכשיו בתירוצים הביטחוניים הרגילים ומצאו עוד טריק להרחקת הפלסטינים מאדמותיהם -יתייאשו ויעזבו.