שייח בילאל והשייח של דיר אל חטב
בדרך לדיר אל חטב, עלינו לראות מה השתנה במצבו של מקאם שייח בילאל שהולך ומתפורר על רכס ג'בל כביר, שישראל הכריזה כשמורת טבע. הגישה לשמורה היא רק דרך ההתנחלות אלון מורה. מאחר וברכס אדמות פרטיות פלסטיניות רבות של בני הכפרים דיר אל חטב, סאלם ועזמוט – אדמות אלו הן טרף קל למתנחלים מאלון מורה ומאחזיה.
על גדר שמקיפה את המקאם מצאנו תלוי באנר חדש שמכריז על הרצת "מרכז מורשת אלון מורה". מרכז שמזמין ונמצא בתוך ההתנחלות עצמה. תנופת פיתוח בהר ניכרת בכל: קוצים כוסחו ושבילים חדשים סודרו בעיקר בואכה לאתר ההנצחה לזכרו של : תא"ל יוסף לונץ (לונצי) ז"ל, מזרחן, סייר, רע, מפקד, לוחם, אוהב ארצו". אתר הנצחה ללונץ קבוע בסלע בצל עץ אלון מפואר עם הפנים לנוף הקדומים של נחל תרצה שלמרגלותיו.
מבין ארבעת התכנים המוצאים, שניים מוקדשים לטבע (מיוצגים ע"י אילה ואיריס ) ושניים למורשת ההתנחלות בשומרון בכלל ולהתנחלות אלון מורה בפרט.
למורשת הכפרים שעל אדמתם הוקמה "אלון מורה" אין זכר. מקאם שייח בילאל על מבנה כיפת המדרגות הייחודי לו, הוקם לפני כ400 שנים (להערכת הארכיאולוג גדעון סולימני) לזכר המואזין הראשון באיסלם. התפוררותו מלמדת על עמדת הכובש הישראלי כלפי נכסי המורשת והדת הפלסטינים ועל ההפרה מתמשכת של זכות הנכבשים לקיום פולחן דתי ושמירה על אתרי המורשת שלהם. הפלסטינים היו מאושרים לשקמו במו ידיהם כפי שאמר לנו איסמעיל עבד עיסמאיל השייח והאימם של הכפר דיר אל חטב. "אם רק יאפשרו לנו להגיע אליו" אמר בהמשך היום, בביתו שבדיר אל חטב.
איסמעיל עבד עיסמאיל סיפר שנולד ב1960 באדמה החקלאית ממש סמוך למקאם: "זה היה מקובל לעבוד ולחיות באדמה החקלאית מחוץ לכפר האם, במרבית עונות השנה". למשפחתו יש ארבע חלקות אדמה חקלאית גדולות שכלואות בגדרות ההתנחלות.
למסיק באדמות שבתוך ההתנחלות מאפשרים שלטונות הכיבוש רק לימים ספורים של הגעה ברגל בלבד. כל המשפחה על 30 הנפשות יוצאת יחד מזקן ועד טף. תפוקת הזיתים מצטמצמת משנה לשנה עקב השתלטות המתנחלים על אדמות המשפחה ופגיעה חוזרת בעצים. לאיסמעיל זיכרון פנומנאלי, הוא מצטט מהזיכרון את עקומת הירידה בתפוקת הזיתים והשמן משנה לשנה. לבורות המים שהיו בחלקות לא נותנים להם להתקרב. מאחד הבורות עשו להם המתנחלים בריכת שכשוך. על המפה שהבאתי הוא סימן בדיוק היכן היה כל בור. הוא הציע שבזמן המסיק נפגש באדמות. הוא יבא ברגל עם משפחתו ואנחנו במכונית נכנס דרך שער ההתנחלות (הציע כמי שיודע שימנעו מאיתנו להצטרף למשפחתו להיכנס בדרך אחרת לאדמות המשפחה הכלואות). הכאב של איסמעיל נוכח בכל מילה שלו. גולה בארצו.
להרחבה על אדמות דיר אל חטב סאלם ועזמוט, ראה בדווח של בצלם משנת 2016 בשם :"פינוי-בינוי-ניצול" השיטה הישראלית להשתלטות על המרחב הכפרי הפלסטיני . שם יש ראיון עם עיסמאיל עבד עיסמאיל בע' 18
וגם בסקירת המקאמים (נמצא באתר מחסום ווטש) מופיע ראיון עם עיסמאיל עבד עיסמאיל בע' 17