ארתאח (שער אפרים), יום ב' 9.11.09, בוקר
4.00 הגענו לאירתאח. כ4000 פועלים/ות מחכים בחוץ
הפועלות קידמו את פנינו בתלונות שהעבודה בישראל לא טובה
הפועלים הסבירו לנו שבחודש האחרון היחס כלפיהם מצד חברת השמירה החמיר
והם סובלים
התור רק הולך ומתארך
בגלל עונת הקטיף נוספו במעבר כ1000 פועלים
חלק מהפועלות יושבות על האספלט ומחכות לפתיחת הקרוסלות
כמובן שעד היום לא סידרו גגון נגד גשם לפועלים והסיכוי נמוך שאכן ייעשה כך
4.30 נפתחות הקרוסלות
מהרמקול הוראות בעברית ובערבית להיכנס לאט לאט לא לשים שקיות בצד
בבת אחת נכנסו 50 פועלים/ות
הפועלים דוחפים וצועקים רוח רוח מדרבנים אחד את השני להיכנס ולרוץ מהר. הפועלים מתחילים לקפוץ ולפרוץ את הגדר הקרובה לקרוסלות ובכך מסכנים עצמם
השומר קורא בשמה של ציונה ומציע לה חתונה. ציונה מנצלת את הפניה הכל כך אישית ולוחצת עליו לפתוח את הקרוסלות וכך במשא ומתן ארוך ומעייף אודות חתונה מותיר השומר כניסת יותר ויותר של פועלים (מי אומרת שקשרים אישיים לא עוזרים לפעמים):
השומר ממשיך ומסביר שהחיים קשים ושצריך לקחת 1 ₪ מכל פועל כל בוקר כדי לממן את המעבר כמו כן מאחל השומר לכול הפועלים שימצאו עבודה בישראל לדבריו 90 % מהפועלים לא מוצאים עבודה.
5.50 רוב הפועלים עברו
לטענתם כשאין נציגות מחסום הם לא מצליחים לעבור עד השעה 7.00
6.30 הקרוסלות פתוחות והמעבר חופשי עזבנו
היום עברו במעבר כ5000 פועלים
בשיחה מאוחר יותר עם ערביי ישראל נודע לנו שבכל שבת כשהם יוצאים לקניות או ביקורים בשטחים בדרכם בחזרה הם מעוכבים
שעות במחסום גבערה וענבתא. האם ניתן לבדוק במה מדובר ומדוע העיכובים