בית לחם, מת"ק עציון, יום ד' 2.1.08, אחה"צ
בית לחם והסביבה, יום רביעי אחה"צ, 2.1.08
צופות:
למרות שחלפו רק מספר ימים מאז רצח 2 המטיילים מקרית ארבע, אין נוכחות רבה של צבא בכביש 60. בשובע שעבר באותן שעות הכביש שקק רכבים צבאיים מסוגים שונים.
מת"ק עציון, 15:30: מספר מועט של אנשים ממתינים לניירות השונים. הם לא בקשו וכנראה לא נזקקו לעזרתנו. לבקשת חיה, שאלנו אודות החלון של השוטר. הוא לא היה מאויש. גבר פלסטיני אמר לנו שהחלון מאויש רק בימי ראשון, אבל לא בטוח שהוא הבין אותנו או אנחנו אותו. שלט בעברית ובאנגלית הודיע על כך ששירותי שוטר לא יינתנו למחרת, ב-3.1.08 והחלון ייפתח מחדש רק ביום ראשון בשעה 11:00. אבל, כאמור, ב-2.1.08 בשעה 15:30 גם לא היו שירותי משטרה. למעשה, עד מהרה גילינו שגם אין שירותי כרטיסים מגנטים. "לך ותבוא מחר בבוקר" אמר החייל בחלון שמאחורי הקרוסלה לפלסטיני שהמתין, וזה האחרון אכן עזב בכניעה. "למה אתם סוגרים ב-15:30?" שאלנו. כי אין חיילים בחלונות, הייתה התשובה . "איך זה שאין חיילים אם כתוב באותיות קידוש לבנה שאתם פתוחים עד 17:00?" "אני לא רשאי לדבר אתך" ובכך הסתיימה השיחה.
את קירות אולם ההמתנה במת"ק מעטרים שלטים רבים, מרביתם בערבית. אחד מודיע על שעות הפתיחה, שהם בין 09:00 ל-17:00. מספר הטלפון ששל החלונות שרשום במקומות שונים ובגדול אינו עונה. לא היום. לא בשבוע שעבר. לעולם לא. טלפון לצדקי שאומר שהמחשב נפל וחבל שהחייל לא הסביר זאת לפלסטיני. ההסבר של החייל היה אחר – אין כבר חיילים ליד החלונות למרות שיש עוד שעה וחצי עד לשעת הסגירה המתפרסמת על הקירות.
מחסום בית לחם: שתי שורות מסודרות משתרכות מהמחסום ועד לרחוב. שוטר אזרח, לבוש כמו חייל, מכניס חמישה אנשים בכל פעם. 5 עמדות בידוק פתוחות והמעבר חלק ומהיר. לקח 10 דקות מההגעה ועד למעבר לצד השני. אוטובוס ועליו רשום "תגלית" נכנס לבית לחם במעבר הרכבים. שאלנו את עצמנו מי הנוסעים.