ארתאח (שער אפרים), בית פוריכ, חווארה, ענבתא, יום ש' 28.8.10, בוקר
יצאנו מת"א ב-9:00 רחל היתה בסיור של שוברים שתיקה בהר חברון אתמול, מחסומים בשטחים היא לא ראתה מעולם. נסענו בכביש 5 ופנינו ימינה בכניסה לזיתא ג'מאעין, דרך שנפתחה לפני כחודש אחרי תקופה ארוכה. עצרנו לאישה שרצתה להגיע לג'מאעין, היא מאד שמחה על פתיחת הכביש. היא מגיעה ככה מהר מאד לעבודתה ( משרד שעוסק במכירה/ חציבה של אבנים. היא אומרת, בצחוק גדול על השפתיים , שכל הכפר מתעסק רק באבנים ....) השיחה קולחת ואנחנו עוצרים ליד המשרד שלה , נותנים כרטיסי ביקור ונפרדים בחיוכים גדולים.
המשכנו דרך עוריף החדשה ( כך לפי דברי המסגר שלידו עצרנו, שכנראה רצה לתרגל את הספרדית שלו ודיבר איתנו ספרדית ), גם כאן סיפרנו על הפעילות שלנו וחילקנו כרטיסי ביקור. עברנו דרך עינבוס הקטנטנה, והגענו למרכז חווארה. החיים נראים פה שוקקים כמו כל שבת, מלבד חנות הפלאפל שלצערנו סגורה עכשיו, בשל הרמדאן. גם מכאן הסענו גברת נחמדה שרוצה לשכם, אנחנו מגיעות עד המחסום אבל זה מתאים לה.
11:00 מחסום חווארה הורדנו את הטרמפיסטית שלנו. חיילי נח"ל שעומדים פה , בכיוון הכניסה , לא נותנים לנו לחנות ולהסתכל. ממש לא מתחשק לי להתעקש או לריב ואנחנו נוסעות לכביש שעולה לברכה ומשם מסתכלות, הרבה מוניות שרות , 2 חיילים גם ביציאה משכם, אין עיכובים בתנועה, בדיקה מהירה של תא מטען ותעודות מדי פעם. נראה שממש "נוח" לעבור פה היום. גם למשאיות . המשכנו ל"ממחסום המשאיות" ש"מעבר לסיבוב". הוא סגור היום, כמו בשבתות האחרונות .
המשכנו למחסום בבית פוריכ - הוא פתוח לתנועה, חייל במגדל. נכנסנו לכפר בית פוריכ. כפר יפה, כבישים משופצים (שלטים של המדינות התורמות ...) המשכנו לבית דג'אן ההררית. סמטאות תלולות וצרות, מעט אנשים ברחוב. אבל המוניות הצהובות ה"אמיצות" גם כאן! אנחנו מתפעלות מהתחבורה הזמינה בכל מקום. כשיצאנו מהעבר השני של הכפר נתקלנו במחסום זרוע שהיה סגור. מולנו הכביש מבית פוריכ לאלון מורה אבל להגיע אליו אי אפשר. לא היה עם מי לברר אולי הוא פתוח בימי השבוע. אחורה פנה ויצאנו מאיפה שבאנו. שוב עברנו במחסום חווארה, שוב נראה פה "נוח" ואין עיכובים. עלינו לגריזים דרך בריכת עמשה (הבנו שפה מתנחלים השתלטו על מעיין. יש פה שתי בריכות עם מי ירוקת אחת לגברים ואחת לנשים, לפי השלטים). עצי התאנים מלאי פרי. ריק פה, עשינו הפסקה וזללנו פרי מהעץ - נפלא !
עלינו בהר, עברנו את ברכה והגענו לגריזים. הכפר השומרוני שקט ושליו, המשכנו לחורבות הכנסיה הצלבנית בראש ההר, הנוף עוצר נשימה. מתחתינו כל הכפרים שעברנו בהם וגם אחרים, מחנה הפליטים בלטה הצפוף ושכם! מי שפגשנו דיבר על שריפת עצי הזית ע"י המתנחלים וסיפר על ההיסטוריה של המקום. כיוון אותנו למחסום של הכפר שסגור בשבתות - נסענו וראינו מהעבר השני של הכפר מחסום זרוע סגור. ירדנו מגריזים לכביש 60, בסרה פנינו ימינה לכפר. משם נסענו לבית איבא. משם נסענו קצת לאורך הדרך החדשה צפונה, זו המשיקה לכביש 60 ממזרחה הגענו עד סבסטיה. חזרנו.
מחסום ענבתא פתוח, אין חיילים למטה, רק במגדל. אין פה תנועה רבה, אין עיכובים .
15:10 מחסום תאנים 10 מכוניות, המתנה ארוכה. אחרי 20 דק' המשכנו לתוך ישראל. הראיתי לרחל גם את ארתאח.