מבוא דותן (אמריחה), עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 19.7.10, בוקר
06.10 מחסום חקלאי : עאנין
זה עתה פתחו את המחסום . חיילת טוענת שהיה אירוע בגדר, לכן העיכוב, וחייל מזהיר אותה לבל תמשיך בשיחה איתנו. בקדמת במחסום מיתקן מצל להמוני חוזרים מעמל יומם במטעי הזיתים. כמה פאטתי: מתקן יש- אנשים אין: מזה חודש וחצי לא התקבלו אישורים חדשים. בשיחה מאורחת עם עבאס: על מנת להגיש בקשה – אין להגיע למתק בסאלם אלא לקישור הפלסטיני בג'נין שבוע לפני תפוגת האישור. אנשי הקישור מעבירים למתק המחזיר אליהם את התשובות .כך מיעלים את העבודה ומקצרים תהליכים . לתשומת לב. מה גם שעכשיו אפשר לתלות את אשם העיכוב באירתיבאת ובכל זאת: היום כבר אפשר להעביר חזרה שקיות בגדים . נחמה לעניים – תרתי משמע.
הבדיקות מתקיימות לפני המחסום הקדמי. הפועל המתקרב לחיילת יתר על המידה – ונאמר לו לחזור לאחוריו. את התעודה הוא מגיש לחייל שמוסר אותה לחיילת שבודקת במחשב ולפעמים מתקשרת ומחזירה לחייל שמחזיר לפועל ואחרי כל זה הוא יכול או שלא לעבור לאדמתו.
קודם לבדיקת התעודה עליו לבצע את ריקוד הקלאסי של הפשלת מכנסים וחולצה, לפעמים, לפתוח את הצרור הנקוב שלו על מנת לבדוק את תוכנו.
"תרים פנטלון , עינדאכ אַרַד?” שואל החייל ושולח את התושב כלעומת שבא. מה לעשות? האישור – פג תוקפו וטרם חודש. יש בעלים לאדמות אבל יש ריבון לבעלים של האדמות.
כך החזרו כ- 6 אנשים ( ספרנו)
הזקן הקטן בכפיה על חמורו הזקן והמצולק עובר עכשיו, זו לו הפעם השניה ש בלא אשתו. עדיין חולה. המסכינה, הוא אומר בצער.
גם טרקטורים עוברים ונבדקים בקפידה רבה.
בסך הכל כ- 30 אולי מעט יותר עוברים
07.00 מחסום טורא ( שקד)
המחסום בכיוון הגדה סגור חייל בודקים רכב . אחר- רובה חבוק לו בין זרועותיו כתינוק מהלך סביבו.במקום אחר- חייל בעמדת תצפית מרוכז בכיוון הרובה לעבר הגדה. מספר דקות לאחר מכן , פותחים את השער הצהוב והפועלים נאספים אל מול הקרוסלה. חייל ניגש להבטיח את הסדר," ואחד ואחד" הוא דורש, לפני הכניסה הביתן, אנשים מצייתים ומסתדרים בטור. כ- 15 איש עכשיו.
שגרת כיבוש,אווירת כיבוש מעיקה למרות ההתנהלות השקטה לכאורה. אנשים עדיין פגועים מהעימות כלפי ח. א. מעבר לפגיעה הפיסית מחלחל העלבון על שבני מקום זר עושים כאן כבתוך שלהם, ומרשים לעצמם זלזול מופגן כלפי בעלי המקום, " ככה הם חושבים ששומרים עליכם?" מפטיר במרירות אחד מעוברי הדרך וממשיך בלי להמתין לתשובה,פורק מעליו מועקה . "הדא צחיח" אומר הבא אחריו מנסה להשחיל את החגורה אל לולאות מכנסיו. "הם רק עושים"....מחפש מילה מתאימה "רע" הוא אומר במודגש תוך תנופת יד למעלה.
רבים מתלוננים על גסות הרוח של אחד, גלעד, מפקד המקום ודוגמא לפקודיו? איומים וצעקות
08.00 מחסום מבוא דותן
בדרך אנו חולפות על פני המחסומים הצהובים על הדרך לכאפין/טול כארם וליעבד. לא ברור למה עדיין סגורים , מול הצורך הכל-כך מובהק של התושבים לדרכים האלה.זילות בזמנם של התושבים המקומיים בצאתם ובואם מקוממת. אלו היתה כאן עמדה, לפחות שתאפשר בדיקה ונסיעה קצרה הלאה .. אבל גם זה לא.
לעומת זאת מגדלי פיל – בוקס רבים לאורך כל הדרך מתעדים כל תנועה של כל עובר אורח, לאורך כל הדרך חולפים על פנינו האמרים רבים
במחסום עצמו: כלי רכב רבים בהמתנה משני צידי המחסום . אפשר לראות את היחס בין התנועה הרבה יחסית מגנין אלינו לעומת אלה הנוסעים לג'נין, בשעה זו ההמתנה אינה שגרתית ,ואנו שואלות: אומרים שהאמר הגיע עם ארוחת בקר לחיילים ולכן מעכב . עוד רגע ופותחים את המחסום .וכל התנועה עוברת ללא עיכובים מיותרים
08.30 מחסום ברטעה החדש ( ריחן) טנדרים ממתינים, נהגים משועממים מלהגים בינם לבין עצמם . זה זמנם של הסוחרים ואלה עוברים מייד ועוד רגע הם מעברו האחר של המחסום. שום דבר אינו שובר כאן את השגרה: הכיבוש מתנהל על מי מנוחות , הכל משחקים את תפקידם כאן, יודעים את מקומם, ואינם מנסים לחרוג . מדכא עד להקיא.
09.15 עזבנו