דיר שאראף (חביות), חווארה, עזון עתמה, יום ג' 15.6.10, אחה"צ
13:00
עולות על כביש 505 ועוצרות בעזון עתמה. שקט פה. בבודקה 2 חיילות ו-2 חיילים משתעממים בחום הכבד. עולות על כביש 5 לכיוון אריאל.
פונות שמאלה לכביש 5066, נוסעות בדרך משובשת ולא מוכרת. דידיקה מגלה אומץ נדיר. אוהבת להתברבר בדרכים.
הרחוב הראשי של חארס שקט. מצידיו בתים ישנים אך גם חדשים מודרניים. שואלות איך מגיעים לג'מעין ו-3 מקומיים במכונית פולו לבנה מסמנים לנו לנסוע אחריהם.
מימיננו בית משותף, 6 קומות, מראה די נדיר באזור.
ירידה תלולה בדרך לא סלולה למטע זיתים. אני מתפללת שהמכונית תעמוד בתלאות. דידיקה מחליטה להסתובב ולחזור על עקבותיה מבסוטה שהלכה קצת לאיבוד.
אנחנו עוצרות בדרך ליד אמא עם שני ילדים המתלהבים מהכלבה.
ג'מעין - פוגשות בדרך איש חביב המספר לנו שהוא גר בכווית ובכפר. יש לו 2 משפחות והוא הגיע לבקר את ילדיו בכפר. בגאווה גדולה הוא מראה לנו את ביתו ונותן לנו את שמו ומספר הטלפון שלו.
15:15
חווארה - הפסקת קפה וקניות. נוסעות למחסום. תור ארוך של מכוניות הרבה לפני הכיכר. אוטובוס של החברה המרכזית לפתוח השומרון עוקף את התור.
החיל שפוגש אותנו: "נראה לי שהתבלבלתן" אנחנו צוחקות והוא מיד מבין "הא מחסום ווטש". בול
הוא מסביר לנו שהיה תרגיל צבאי ולכן העומס על המחסום. תוך זמן קצר התנועה מתחילה לזרום.
אנחנו מסתובבות ימינה לכיוון שבי שומרון. בצומת ליצהר 4 חיילים. אנחנו שואלות אם קרה משהו והם עונים שיש תרגיל. ושוב ליד הפניה לחוות גלעד 3 ג'יפים צהליים. החיילים מרגיעים אותנו שזה רק תרגיל.
פונות ימינה לדיר שאראף. ליד המחסום האמר ו-2 חיילים. הכביש (הישן) לשבי שומרון חסום. חיל שואל אותנו מה קורה? אנחנו מחייכות והוא אומר חשבתי שהלכתן לאיבוד..
16:00
טול כארם - עולות על כביש 557. במחסום יש תור
16:10
מעבר תאנים - דידיקה מבקשת אישור למעבר לג'ברה. המתנה ארוכה. אני והכלבה מתבשלות במכונית. את השער לא פותחים לנו.
אירתח - שער אפרים - אנשים רבים חוזרים מהעבודה. אין תור והמעבר זורם.
17:15 - סוף