דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום יום ב' 1.11.10, בוקר
סנסנה- מיתר
השעה 6:50. כמעט ולא היו מבקשי מעבר, גם לא בצד השני של המחסום, וגם לא ראינו מסורבי מעבר. ב"בית הקפה" הקטן כמה בחורים עייפים. ליד הקרוסלות ובתוך הסככה עומדת קבוצה גדולה של אנשים (בעיקר נשים) וממתינים לפתיחת המעבר למשפחות האסירים. היו כמה ילדים ביניהם שהתרוצצו בתוך הסככה שמחים וטובי לב, אך חוץ מזה אווירה קודרת, מה שלא מפתיע. אישה אחת, דוברת אנגלית, סיפרה שהמעבר (רק 4 עוברים בכל סיבוב) לוקח עד שעה. בינתיים חלק כבר הצטופפו ליד הקרוסלה והפריעו למעט התנועה שעוד נשארה.
כביש 60
שקט, אבל עם נוכחות צבאית מוגברת בכניסות לכפרים. בכניסה הדרומית לחברון, ליד בית חגי, תלתלית יפהפיה של תייל דורקני מבריק. כל זה עקב הפיגוע בחוסן ביום א (וכמובן הכוננות העולמית בגלל ניסיונות הטרור בסוף השבוע, כך שלא ישכחו שגם אנחנו חזית במלחמה נגד הטרור. מה זאת אומרת "גם" אנחנו? אנחנו הרי החזית בה' הידיעה!) בדהרייה ראינו אוטובוס עומד ונוסעיו מחכים מחוץ לו. כשנגשנו התברר שזה אוטובוס של מאמינים הנוסעים לקיים את מצוות החאג' למכה, שחיכו לאחד הנוסעים. בדורה בדקו, באל פוואר לא, בבני נעים כן, בצומת הכבשים לא. ובחזרה כבר לא בדקו אף אחד. זה כדי לבלבל את המחבלים.
חברון
העיר הכי שקטה במזרח התיכון? פגשנו חיילים חייכנים וידידותיים (כלפינו). בציר המתפללים החסימות במקומן (וממול פטרול יושב בשמש) ועובדי השיפוץ של השבוע שעבר נעלמו, וגם עבודות השיפוץ לא בוצעו - אולי כולם נסעו למכה, כולל המתנחלים ?! כי גם אותם לא ראינו\שמענו.