בית לחם (300), מת"ק עציון, יום א' 5.12.10, אחה"צ

מת"ק עציון, 15:30:

למעלה מ-40איש באולם ההמתנה, רובם במעלה המדרגות אל הקרוסלה. (כנראה שעברו סדרת חינוך קצרה בה נדרשו לא להידחס אל הקרוסלה אלא להמתין 2-3מדרגות ממנה).

החייל עונה לנו כמעט מיד ומדווח שזה עתה הכניס כ-25 איש ואישה פנימה. (הממתינים מאשרים שאכן). הוא מבטיח שכל בעלי המספרים ייכנסו עוד היום. בבוקר מוקדם חולקו 90 מספרים וזו פחות או יותר המכסה היומית שאפשר לשרת. אם לוקחים בחשבון שצריכים להיות לפחות 2 חלונות פעילים במשרד פנימה, ושהם אמורים להיות פעילים למשך  8שעות עבודה ביום, ואם מחלקים 90 ל-16שעות עבודה, המדובר ב-10דקות בממוצע לשרות של כל אחד מהפונים. רוב הפונים מגיעים כדי לחדש כרטיס מגנטי. האומנם לחידוש כרטיס נדרשות 10דקות תמימות?

במשך שעה נכנסו 9 אנשים נוספים. שאלנו את היוצאים ותאוותם בידם כמה אנשים ממתינים מול החלונות במשרד. התשובה, כתמיד, "עשרה". לא ממש הצלחנו להבין את התור. היות שבשלב זה אמורים היו להיכנס בעלי מספרים מ-80 ומעלה, הווה אומר כעשרה אנשים, אבל על המדרגות לפחות 30 איש, סביר שגם כאלה שאין בידם מספר צובאים על המדרגות בתקווה להתערב בבעלי המספרים לכשתפתח הקרוסלה לכבוד אלה האחרונים.

באמצעות פניה לחייל בחלון סייענו לאישה מבוגרת יחסית להגיע לראש התור כי היה לה מספר נמוך, מחד, וקשיים להידחק, מאידך, כמו גם לאב לחולת לוקמיה שברשותו תסריח עד מרץ שנה הבאה אבל כרטיסו המגנטי נזקק לחידוש. לעומתו, לא הצלחנו לעזור לגבר, גם הוא מבוגר יחסית, שרישיון העבודה שלו הוחרם במחסום ג'אבה ע"י אלכס, נציג המת"ק, בטענה שהוא מזויף. לטענתו, התברר שזו טעות אבל אישור העבודה עדיין לא הוחזר לו. אותם סיפורים מדי שבוע, אותו ייאוש, אותה חרפה.

מחסום בית לחם, 16:45:

אנשים רבים ממהרים אל הטרמינל, אין תור מחוצה לו וזמן מעבר פחות מדקה.