בית לחם (300), מת"ק עציון, יום ב' 28.2.11, אחה"צ

 מת"ק עציון   14.15

 עשרים אנשים מצטופפים באולם ליד הקרוסלה. אומרים לנו שבפנים מחכים עשרה אנשים כבר זמן רב. כנראה שהחילים נחים מנוחת צהרים. פנינו למוקד ההומניטרי. הבטיחו לעזור.

14.40  צלצלנו שוב למוקד כי עדיין איש לא יצא.

14.45יצאה אשה ואחריה יצא צעיר שחיכה מ- 6בבוקר.

15.05 יצאו שנים שחיכו מ- 6בבוקר

15.15יצא צעיר שחיכה מ 9-. אחריו יצאו בזה אחר זה עוד שבעה אנשים.

16.15הכניסו את כל הממתינים באולם.

16.40יצאו שלושה אנשים. אחד מהם סיפר שסרבו לתת לו רישיון כניסה לירושלים עבור חמותו שלקתה בשיתוק בפניה ונקבע לה תור לטיפולב"הדסה" מחר. נאמר לו שאין נותנים לה רשיון מפני ש"היא יכולה לפנות לרופא בבית לחם". למה סרבו לאפשר לה להגיע לרופא בירושלים?

 ממה חששו המסרבים? איזה נזק היה נגרם למדינת ישראל מביקורה של האשה הזאת?

שלומית טלפנה טלפונים רבים. דברה גם עם "הדסה". אחרי שיחות רבות ואחרי שהגיעו פקסים, נאמר לאיש שיינתן לו הרשיון, אך עליו לחכות.

בינתיים סגרו את המת"ק. הקצינה נוילי נעלה את הדלתות והאיש נאלץ לחכות בחוץ. היה קר מאד, אך נוילי לא מהרה לתת את הרשיון. אולי הלכה לאכול ארוחת ערב. רק קרוב לשעה שבע בערב ניתן לו הרשיון. 

בחשיכה ובקור חיכה לידו אדם מבוגר שבא לקבל חזרה תעודת זהות, מסמכים, מפתחות וכסף שלקחו מבנו. גם הוא עמד שם עד שעה מאוחרתולבסוף אמרו לו שהתעודה והחפצים נמצאים, כנראה, במחנה "עופר" ושינסה לקבלם שם.