דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ה' 7.7.11, בוקר

 8.30-10.30

מעבר מיתר

המעבר ריק מאנשים. 3 אוטובוסים ריקים מנוסעים עומדים בצד הפלסטיני ומעידים על כך שמשפחות האסירים כבר נבדקו ויצאו לדרכן לבתי הכלא.

כביש 60

חופשת הקיץ, ואולי גם החום, גרמו לכך שהכביש ממש ריק. כמה רכבים צבאיים נצפו מתחת לעתניאל, מול הכניסה לעבדה ובצומת הכבשים, אך לא נראו עכובים בתנועת האנשים או המכוניות שהגיעו מהכבישים הצדדיים.

כל המחסומים פתוחים לתנועת כלי רכב לכיוון חברון וממנה.

חברון

שקט בעיר, רק הילדים עם כלי הפלסטיק בדרכם למסגד לקבל את מנת המרק נראו מסביב.

לא נראו מתנדבי הכנסיות הנוצריות וגם לא משקיפי האו"ם אולי בגלל השעה המאוחרת.

שחר, סטודנטית ליחב"ל מתענינת בגראפיטי לצורך עבודה סמינריונית, מה שמאפשר לנו לעצור בכל פינה ולתת לה זמן לצלם. מעורר מחשבה על שיח הקירות: ההבדלים בין ההתבטאות של האורחים האמריקאים שבאו לחזק את המתיישבים היהודים, היהודים המקומיים (בנות השרות הלאומי שהשאירו כתובות, ציורי ההיסטוריה של חברון), כתובות הנאצה נגד הערבים, כתובות ההכרזה של החיילים על קיר הבסיס, וכתובות בערבית של המקומיים.

כל המחסומים ריקים והחיילים משועממים משהו, מחכים לאקשן מחוץ למבנים.

בדקנו את המכולת בראש רחוב השוהדה, השווינו לזו של אל פאוור בדרך חזרה (הרבה יותר גדולה).

סתם יום של חול בשגרת הכיבוש.