חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ג' 13.9.11, אחה"צ

13:50 – 16:00

13:40 מחסום בזק - עברנו

חם!!!  יבש!!!

צומת חמאם אל מליח
ארבע משאיות (סמיטריילר) צבאיות וצהובות, ריקות, חוסמות את הכביש. על ידן שני ג'יפים. כנראה התלבטו אם לפנות מערבה או להמשיך דרומה לכיוון חמרה. השיירה מאחורינו מתארכת והשיירה לפנינו מחליטה לפנות צפונה. נסענו אחריה. ליד הפנייה צפונה אל הבסיס הצבאי (מחנה תבץ) שוב עצירה. ההמתנה איפשרה לנו לשים לב אל מערכות התאורה החדשות והגדרות שמסביב לבסיס. השיירה ויתרה על הבסיס הצבאי והמשיכה לכיוון המחסום (אולי עומדים לפנות את המחסום? יש הרבה מקום על כלי רכב שלפנינו...). הזדחלנו אחריה. תאורת השמש היתה מאוד חדה ובהירה. השיירה הארוכה, הצהובה, שלפנינו נראתה חוטאת לנוף, לא פחות מהמחסום שלפניו היא עצרה. בדרך גילינו את החיילים מנסים לשרוד באימונים שנערכו על המדרון שצפון לכביש. עם הגיעם אל השלט האדום ("שטח A"), 4 הסמיטריילרים הענקיים הצהובים בלוויית שני הגיפים שלהם עשו פניית פרסה על הכביש וירדו מזרחה. לאן?

14:05  מחסום תיאסיר
נשארנו במחסום עם החיילים שביקשו שלא נפריע להם. סימנו איזשהו קו דמיוני. עלינו למעלה. לא הפרענו.
לחיילים שבמחסום קשורה שברייה בחלק התחתון במכנס הימני. עמדת הכביש נראית צבעונית מתמיד (בפנים ירוק, בחוץ כחול פטרול ואוף-ווייט).
פועלים חוצים את המחסום בדרכם הביתה אחרי יום עבודה. אחדים יורדים מהטרנזיטים וחוזרים. הנהג מושיט לחייל ערמה של תעודות זהות ולאחר זמן קצר היא מוחזרת. הנהג מעביר את התעודות לבעליהן. רק לאחר מכן הטרנזיט/מיניבוס/אוטובוס ממשיך לדרכו. מפקד המחסום נראה מאוד רציני וקפדן ביחס לאחריות המוטלת עליו ובמזג האוויר הלא אנושי ששורר שם. לכיוון מזרח מגיעות מוניות עם נוסעים, משאית חציר, משאית עם צינורות וגם המיניבוס עם  התלמידים. להפתעתנו התלמידים עוברים בקרוסלה. פעם סוכם עם החיילים שזה מיותר והמיניבוס היה עובר תוך בדיקה מרפרפת ליד עמדת הכביש. כנראה שרוח המפקד השתנתה.

הילדות בשמלות המפוספסות מבקשות אוכל, כסף, (הרעב התמידי והמחסור לא השתנו). מונית עוברת. נוסעיה "תעל וואחד וואחד" יחכו ויעברו את הקרוסלה, יפתחו את התיק לעיניו של החייל. הנהג מספר לנו שלא תמיד המעבר מהיר וקל. כאילו צריך היה חיזוק לדבריו, הופיע לידינו ג'יפ צבאי ונוזף בנהג המונית על מקום העמידה שלו (הרגיל כתמיד), ואז ממשיך בדהרה לתוך "שטח A". הנהג מתעלם מהוראת הג'יפ...

תנועת המכוניות המשיכה גם כאשר עזבנו את המקום.

14:40 עזבנו

על כביש אלון 578:
חיילים מתאמנים. חיילים מקפלים את המאהלים שלהם. הסעת חיילים נכנסת אל אחד ממתחמי האימון.

15:00 מחסום חמרה
העוברים מזרחה אל הבקעה לא נבדקים. נגד מגיע לשאול לדעתנו על המחסומים ועל בכלל... "מה את חושבת יהיה ב 20 בחודש [הצבעה באו"ם על מדינה פלסטינית]? ישחטו אותנו!"
הוא נשוי, והוא מפקד של חיילים אשר עסוקים בפינוי שאריות ארוחת הצהרים, ולא ממש היה פנוי לשמוע את דעותינו.
הגיע גם סגן, כנראה מפקד המחסום. מתעקש להרחיק אותנו מזרחה. אנחנו לא נמצאות בתוך הרחבה האסורה עלינו ובכל זאת הוא רוצה להרחיק. מלאי הטיעונים שבפיו דל וגם נראה שכל הסיטואציה אינה ממש נוחה לו והוא מוותר.

תנועת המכוניות דלילה מאוד. מכונית פרטית לכיוון מזרח. חייל אל המפקד: "את זה מותר להעביר?" והפרטית עוברת ללא עיכוב.

15:30 מה שנותר מאיתנו במצב מוצק נכנס אל המכונית.

15:00 שני טנקים חונים בפתח הוואדי ממזרח לפנייה לחמאם אל מליח.

16:00 מחסום בזק - עברנו