חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ה' 24.5.12, בוקר

7.20 – 10.00

מיתר

אחרוני הפועלים מזדרזים להגיע ולעבור, הרוכלים מספרים לנו כי לאחרונה סוגרים את המעבר ב 7.30 בבוקר עד הערב, כמחאה על בעיות הביוב והריח הרע באזור. ואכן, נכחנו בסגירה, ברגע שסיימו לבדוק את אוטובוס משפחות האסירים.

חברון

העיר שקטה, עמדת ההסברה מול בית המריבה ריקה ומלוכלכת, רק מתנחלת אחת נותרה לשמור על האוהלים הריקים, אין למי להסביר.

מול בית הדסה מקבלת אותנו ענת בקללות המסורתיות שלה, ותיכף מאחוריה, מול עמדת החיילים, אנו פוגשות שתי מתנדבות CPT ואחת מהן, פתחייה, בוכה ומספרת כי רגע קודם ענת התנפלה עליה בצעקות ואז דרכה עליה ובעטה בה. אנחנו רואות את הכתם האדום על שוקה, ומסתבר כי עיקר זעמה מופנה לחייל בעמדה שעמד שם בלי להתערב. אנחנו מנסות לתחקר את החייל, ואת הסמל שהצטרף אליו בנתיים. החייל טוען כי דיבר אליה ולכן הסתלקה, הסמל מדגים לנו את סוג הדיבור של החייל, הפעם מכוון כלפינו, משהו מבטל כזה. אז עזבנו את פתחייה שהתעודדה בינתיים מהמחשבה שתפנה להתלונן במשטרה.

זו תקופת הבחינות בבתי הספר, הילדים בכל בתי הספר מסיימים מוקדם ובדרכנו חזרה הם הלכו לאורך כביש 60 בדרכם הביתה.

שיוך סעיר – המעבר לכפר מכביש 60 נפתח לתנועת כלי רכב. ג'יפ צבאי שמר על הצומת אולם כבר לא היה שם כשחזרנו מכיוון תרקומיא.