אבו דיס (הפשפש), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ו' 3.8.12, בוקר
יום שישי השלישי של הרמדאן
מעבר הזיתים
כללי: יותר אנשים הגיעו. יותר גברים בגיל ה"אסור" לא הורשו לעבור.
הללויה, גם למעבר הזיתים הגיע פג-חום, אותו מאוורר מתיז מים
! גם ערימת הזבל פונתה.
עדיין פינת השתייה והאכילה של החיילים ממוקמת בצד המחסום, והם שותים בפני העוברים. גדר התיל שמתחת למגרש החניה הייתה פרוצה לחלוטין, ואנשים עבדו לתקנה.
זרם בלתי פוסק של אנשים מגיע אל המחסום. השבוע ההתנהלות הייתה יעילה פחות ומידי פעם נוצר תור ארוך במסלול הגברים. נערים שגילם מעל 12 וגברים שגילם מתחת ל-40 לא הורשו לעבור, ללא חריגות. בלט במיוחד מקרה של שני קשישים המתקשים בהליכה שהמלווה שלהם הוחזר. כשהפנינו את תשומת ליבו של נציג המת"ק שבשנים קודמות התירו מעבר במקרים דומים, הוא טען שיש קרוב משפחה מלווה אחר בגיל המתאים, ולכן הוחלט שלא לאפשר את מעבר המלווה (שגילו היה קרוב ל-40). הקשיש התיישב בצד ואשתו עמדה על רגליה זמן ממושך. בשלב מסוים הקשיש החליט לחזור, לא ראינו מה עשתה האישה.
הצעירים שלא הורשו לעבור לא מיהרו לעזוב את המקום. 3 מג"בניקים צעירים "טיפלו" בהם בנוקשות. מי שלא עזב את המקום מיד, זכה לדחיפות פיזיות.
בכניסה למתחם המחסום, נקודת הבדיקה השנייה, עמד גם השבוע קצין משטרה שהתנהג בחוסר סבלנות וביהירות. הוא "ליווה" אישית כל מי שהוחלט להחזירו, כדי לוודא שלא ינסו את מזלם שנית.
ולקינוח: ראינו כשבעה גברים מובלים ע"י כוחות הביטחון על הגבעה שבין המחסום לכביש מעלה-אדומים (מול א-זעיים). אליהם צורפו את שני גברים שהיו בצדו המערבי של המחסום. לפני כן שמענו בקשר של החיילים "צריך לעצור אותם על פגיעה בגדר". כולם התיישבו בשמש במורד הגבעה שמצפון למגרש החנייה. לאחר מכן הועברו לשבת, שוב בשמש, מאחורי אוטובוסים כך שלא היו גלויים לעין. דקות אחדות לאחר שהגענו לשם, הובלו כולם לתוך המחסום, במקום שלא יכולנו לצפות עוד. סוף עצוב ליום חג.