בית פוריכ, ג'מאעין, זעתרה (צומת תפוח), חווארה, מעבר שומרון, עוורתא, עזון עתמה, עינאבוס, יום א' 31.3.13, בוקר

09:20 - נסענו בתחילה לעזון עתמה. ארבעה גברים חיכו שם, אולי לטרמפ לעבודה. אחד מהם אמר שהפועלים הלכו לעבודה היום בגלל שאין סגר, אך נאסר עליהם לקחת איתם את האוכל שלהם - סנדוויצ'ים בשקיות פלסטיק. היה עליהם להשאיר אותם בשער (כאילו שאין חמץ בכלל בישראל!) (היתה זו התעללות לשם התעללות).

בזעתרה (צומת תפוח) עמדה מכונית של  משטרת ישראל במתחם המרכזי. שני מג"בניקים עמדו  ליד המחסום בכביש שבא משכם, אך התנועה זרמה כסדרה. ג'יפ צבאי עמד מול הכניסה לביתא, אך לא ראינו אף חייל במקום.

עברנו ליד מחסום עוורתא, שהיה ריק כרגיל, והמשכנו למחסום בית פוריק. עצרנו שם ודיברנו עם נהג מונית בדיוק מתחת למגדל השמירה, אבל לא ראינו אף אחד במגדל עצמו. ג'יפ צבאי עמד על הכביש לבית דג'ן.

עצרנו בצד הדרך כדי ליהנות מהנוף של העמק - שדות ירוקים. על אף יופיו של הנוף, נדים הסביר לנו שהדגן בשדה אינו גבוה מספיק מכיוון שהוא כנראה נזרע מאוחר, והגשמים הכבדים ירדו בדצמבר ובינואר. פברואר ומרס היו חודשים יבשים מאוד. הדגן מיועד להאכלת חיות משק. נהנינו מהנוף, מהאוויר הנעים ומפרחי הבר שגדלים לצד הדרך. פרחי הדרדרים הסגולים הם יפהפיים.

ג'יפים צבאיים עמדו על הכביש לבית פוריק ולאיתמר. ישנה חורשה יפה ממול לבסיס המת"ק. מכייון שהבסיס היה של הצבא הירדני לפני 1967, החורשה נשתלה כנראה על ידי הירדנים.

במחסום חווארה עצרנו לדקה - שתיים. ראינו חייל אחד שבא מכיוון מגדל השמירה וחייל שני שהולך לכיוונו. היתה זו החלפת משמרת. חייל אחד ניגש לרכב שלנו ושאל אותנו מי אנחנו ומה אנחנו עושות שם. הראינו לו את התגים שלנו ואמרנו לו שאנחנו ממחסום וואטש. הוא הנהן בראשו והמשיך בדרכו.

נסענו דרך עין אבוס וג'מעין. הכל נראה שקט ונורמלי. יצאנו דרך שער שומרון ב- 11.30.