בית פוריכ, חווארה, מעבר אליהו, מעבר שומרון, יום א' 27.10.13, בוקר
9:30 נכנסו לשטחים דרך שער שומרון. הכל שקט. ב 9:35 עלייה קיבלה טלפון ממכר פלסטיני שלא ידע שאנחנו בשטח. בקושי דיבר 30 שניות ואז אמר " חייל כאן בזערתה אוסר עליי לדבר בטלפון, אני לא מכיר חוק כזה" נשמע רעש והטלפון השתתק. ניסיון להתקשר אליו שוב לא נענה. נסענו דרך כפל חארת', קירה, ג'מעין ועינאבוס. קיווינו לראות משפחות במסיק, אבל המסיק כנראה הסתיים. ואז הגיעה לעלייה שיחה נוספת מהחבר הפלסטיני וזה הסיפור שלו: "החייל לא רק אסר עליי לדבר בטלפון, הוא היכה אותי על היד, והטלפון נפל על הרצפה. הוא לקח את הטלפון, את תעודת הזהות ואת הניירות שהחזקתי ביד, ואמר לי לחכות ברחבה. אחרי כמה דקות הגיע קצין ושאל אותי מה קרה. סיפרתי לו את הסיפור. הוא אמר לחייל שזה היה מאוד לא מנומס מצידו להכות אותי על היד, ושאין שום פסול בפלסטיני שמדבר בטלפון הנייד, ושהוא צריך להחזיר לי את התעודה ואת הניירות . אז אמר לי הקצין שאני יכול ללכת. אני ממשיך בדרך לעבודה בסלפית". שמחנו לשמוע שיש עוד קצינים שמחנכים את החיילים שלהם לנהוג בפלסטינים בכבוד ובהגינות.
במחסום חווארה הכל כרגיל. חייל אחד בעמדת השמירה על הכביש בדרך לשכם, וחייל אחד במגדל השמירה בפנייה לבית פוריק. הכל כרגיל. שום פעילות יוצאת דופן. נכנסנו לפתח של עמק בית דג'ן . העמק ריק צהוב-חום. מחכים לגשם להתחיל את עונת הגידולים. ג'יפ צבאי עמד בכניסה לבורין, אבל שום פעילות לא נראתה
עזבנו אל השטחים דרל שער אליהו.