עופר - חקירת עד, חברוּת/פעילות בהתאגדות לא מותרת
המשך משפטו של איימן אמין מוחמד נאסר ת.ז. 981581068, תחקירן ופעיל בארגון
א-דמיר הפועל למען הגנה משפטית לאסירים פלסטיניים.
איימן נאסר מואשם בחברות ופעילות בחזית העממית
שופט: רס"ן מאיר ויגיסר
סנגור: עו"ד מחמוד חסאן
באולם נוכחות אשתו ואמו של העציר.
חנדלה ומאתיים ש"ח
היום העידו שני עדים, כנראה אלו שהפלילו את איימן נאסר. שניהם אסירים המרצים את מאסרם בבתי הכלא הישראליים. כמו כל משפטי ההוכחות בבתי המשפט הצבאיים, גם פה מתנהל קרב מוחות משולש בין התובע הצבאי, לבין הסנגור והעדים. שני הצדדים – הסנגוריה והתביעה מרבים מאוד "לרענן את זיכרונם" של העדים בנוסחים הלקוחים מהאימרה המשטרתית שנרשמה בעת החקירה בשב"כ: למה אמרת ככה ואחר כך לא אמרת ככה, למה אצל החוקרים אמרת ככה ואצל המדובבים לא אמרת, והאם זה נכון שכאשר דיברת עם הזה ועם ההוא אמרת ככה? העדים, אלה שאני ראיתי, כולם לבושים בגדי אסירים. השופט תמיד מקפיד להסביר להם לבל יחששו, משום שהיות ומשפטם כבר נגמר, לא נשקפת להם סכנה שיואשמו באישומים חדשים. על פי התרשמותי, הם אינם משתכנעים כל כך, ובכל אופן בדרך כלל הם אומרים שאינם זוכרים או שדיברו תחת לחץ ואיומים, וזו הסיבה שהתביעה וגם ההגנה מרבות כל כך "לרענן את זיכרונם".
הסיפור הוא כזה. ב-17.4.12 היה יום הזיכרון לשהיד אבו עלי מוסטפא שהיה המזכ"ל של החזית העממית. באוגוסט 2001 הוא נרצח על ידי טיל ישראלי במשרדו ברמאללה. הזרוע הצבאית של ארגון החזית העממית נקראת על שמו. בתגובה למותו, שלח המזכ"ל החדש אחמד סעדאת קבוצה קטנה לרצוח את רחבעם זאבי ואכן זאת עשו.
הביוגרפיה הקצרה הזו מסבירה למה ביום הזיכרון למותו של אבו עלי מוסטפא השב"כ רגיש מאוד ומחפש בעצרות ובתהלוכות השונות את מבוקשיו.
ביום 17.4.12 התקיימו ברמאללה כמה אירועי מחאה לזכרו – הפגנה, עצרת, שביתת אסירים ואוהל מחאה.
איימן נאסר, הנאשם, מואשם בחברות ופעילות בחזית העממית – התאחדות בלתי מותרת על פי תקנות ההגנה לשעת חירום, בכך שבאותו היום הוא נתן 200 ₪ לאחד ממארגני העצרת כדי לשלם לאוטובוס שייקח צעירים לעצרת ולהפגנה, וגם השתתף בעצמו בהפגנה. 200 ₪!! איפה הכסף??? בחזית העממית???
הסכום הזה שעדיין איננו יודעים מאין נלקח ועל איזה חשבון הוא רשום, ובית המשפט דן בו בכובד ראש, אמור לשמש יסוד להאשמה בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת.
בעניין ההשתתפות בהפגנה ובעצרת, חלוקת דגלים וסיסמאות - איימן נאסר עצמו אומר שהוא לא היה בהפגנה הזו. באותה שעה היה בבנק ברמאללה, ומנהל הבנק מוכן (אולי לא בשמחה גדולה) לבוא ולהעיד על כך.
אבל בכל זאת, 200 ₪ נמסרו מיד ליד למטרת הבאת אנשים לעצרת. בלשון עורכי הדין "מה יש לך להגיד על כך"? ובכן, הסנגור טען שאיימן נאסר אכן פעיל בנושא זכויות ותנאי מעצר של אסירים פלסטיניים, אך פעילותו נעשתה במסגרת הוועד הציבורי המסונף לרשות הפלסטינית. הוועד שייך לרשות הפלסטינית ומשתף פעולה עם גורמים רבים, ביניהם גם אנשי החזית העממית.
פעילותו של נאסר נחקרה גם בקשר לפעילותו כיושב הראש של מרכז חנדלה. זהו מרכז תרבותי בכפר ספא, שבו הוא גר. לשם חנדלה יש קונוטציות פוליטיות מובהקות (פוליטיות – פירושו: התנגדות לכיבוש). זהו שמו של ילד בן 10 מהאתר של קריקטוריסט פלסטיני ידוע – נאג'י אל עלי. הילד מצויר תמיד מאחור, איננו רואות את עיניו, אבל אנחנו רואות את מה שהוא רואה דרך עיניו. כך הצופים רואים דרך עיני הילד את מראות הכיבוש ורואים בו גם את הגיחוך ואת הטיפשות (שגם אנחנו מצביעות עליהם לפעמים).
מרכז חנדלה ממומן בכספי USAIDוגם מטעם הרשות הפלסטינית ומקיים הרצאות, סדרות חינוך ומסיבות.
התביעה רוצה להוכיח שמרכז חנדלה הוא עוד איזה קן צרעות, והסנגוריה רוצה להוכיח שזהו מרכז תרבותי.
עד סיום ישיבת בית המשפט לא הוכחה פעילותו של איימן נאסר בחזית העממית, אבל ראינו שחוקרי השב"כ התאמצו מאוד מאןד לקשור אותו לפעילות כזאת. שני העדים שהעידו היום סיפרו (בצד תיאורים של מניעת שינה ואיומים), כי הראו להם את תמונתו, שאלו עליו שאלות רבות ולחצו עליהם לומר כי שיתפו אתו פעולה במסגרת החזית העממית.
ב-12 במרץ יעידו חוקרי השב"כ המכונים גבריאל ואמנון, בדלתיים סגורות.