חמרה (בקעות), מעלה אפרים

צומת זעתרה - אין פעילות צבאית, מלבד השומרים בשני מגדלי השמירה, גם בהלוך וגם בחזור.

בנו מגדל שמירה חדש בצומת, ליד הפנייה לבקעת הירדן.

מחסום מעלה אפרים- 10.10

במחסום 2 רכבים צבאיים ונושאת טנקים בלי טנקים, וכמה חיילים סביב מגדל השמירה. אין פעילות של מחסום, כלומר, לא מעכבים כלי רכב חולפים. כשחזרנו המחסום היה ריק.

השטחים של התנחלות גיתית,  שהיו מוחכרים בשנים קודמות -  אינם מעובדים. האם זה מפני שאין ביקוש לתוצרת החקלאית או שהמדינה "עלתה" על התרמית שההתנחלות מחכירה אדמות שקיבלה בחינם, אינה משלמת אפילו דמי חכירה , ובנוסף  מוכרת את הקצבות המים שלה במחיר מופקע?

מחסום חמרה – 10.35

בכניסה למחסום מכיוון מזרח עומד רכב משטרה. שוטרים מעכבים משאית וכך גנחסמת הכניסה למחסום. חיילת ניגשת אליהם לברר, חוזרת  ובמקומה מגיע חייל (כנראה מפקד המחסום),  גם הוא שב על עקבותיו והעיכוב נמשך. נהג המשאית יוצא לדבר עם השוטר. הוא חוזר עם נייר ביד .
ניגשנו לנהג והתברר שהנייר הוא דוח, כולל קנס של 250 ₪, אך את סוג העבירה לא  הצלחנו לקרוא. הנהג כמובן אינו קורא עברית, העבירה כתובה בעברית.
 

למכולַת המתכת המשמשת מחסה מהשמש לעוברים במחסום, הגיעו 8 נערים. הם בצרו ענבים היום בהתנחלות בקעות, בשכר יומי של 50 ₪ בלי תנאים סוציאליים. אמרו שהשוטר אמר להם לחכות. הם צריכים לעבור את המחסום כדי לחזור לביתם. חזרתי שוב כדי לברר בעניינם עם השוטר. הוא ענה לי ברוגז שאני צריכה ללבוש אפוד זוהר ושעד אז הוא לא יענה לי, ואז התקדם אל מעבר למחסום למקום שלי אסור להגיע אליו. שאלתי את החיילים מה פשר העיכוב של הנערים ואז התברר שהם הורדו ממונית שלקחה מספר רב של נוסעים מעבר למותר, ושהנערים יכולים לעבור במחסום ואין מי שיעכב אותם. וכך היה.

שער גוכיה - סגור לפלסטינים כבר שנה לפחות. ניגשנו לראות מה התפתח בתחרות בין התושבים המקומיים, שחייבים לעבור בשער זה ומוצאים דרכים עוקפות כיוון שהוא סגור, לבין צבא ההגנה לישראל שחוסם ומשבש כל דרך חדשה שמשמת את הפלסטינים לעבור לטעמון או לכל מקום אחר בהמשך, שם יש בתי ספר, חנויות, מרפאות ועוד.

חאלת מקחול

תושבים ממקחול היו אמורים לצאת לבילוי בחוף הים במסרת פרויקט ימי ים של חבורתינו. אליהם היו אמורים להצטרף  תושבים מאל מאלח. לפני כ-10 ימים נהרג  הנער בן ה 17 ,סחר בורהן עלי דרג'מה, מקליע רובה ומשפחתו המורחבת המתגוררת באל מאלח,  שרויה באבל כבד. לאות הזדהות גם תושבי מקחול לא יצאו השנה לטיול לתל אביב, למרות שציפו לו בכיליון עיניים. בשבילם זה ממש חלום.
 

ביקור אצל משפחה משֶבט דרגמה באל מאלח

המשפחה המורחבת מתאבלת על המוות הפתאומי וחסר ההסבר של הנער הצעיר. בשבת  21.6  הוא רעה את העדר באזור אל מאלח, לא רחוק מהמחנה הצבאי . העדר חזר למאהל ללא הרועה ואז יצאו בני המשפחה לחפש אותו. הם מצאו אותו מת, הגופה נלקחה לנתיחה באבו כביר. נמצא קליע רובה בליבו.  התשובה שקיבלה המשפחה שהמוות נגרם כתוצאה ממשחק בתחמושת שמצא בשדה (הצבא עורך תמרונים באש חיה בכל האזור). הגופה נבדקה שוב באבו דיס, ושם הגיעו למסקנה שהוא נורה מרובה ממרחק רב.

באוהל שביקרנו היה גם נער כבן 15 , שאמור לצאת עם העדר של המשפחה. הוא אמר שהוא מפחד לצאת למרעה אחרי המקרה הזה.