ברטעה-ריחן, טורה-שקד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רותי ת', חסידה ש' (מדווחת)
27/07/2014
|
בוקר

טורה  07.00

החיילים מגיעים ברכב ומכינים את המחסום לפעולה. מכשול קטן מפלסטיק חוסם את מעבר כלי הרכב מהצד שלנו. אח"כ ראינו איך מכונית שנכנסת (כמובן, אחרי שהנהג הלך פנימה להיבדק וחזר תוך כמה דקות) עוקפת את המכשול הזה, זרוע הברזל מורמת והרמזור משנה לשנייה את צבעו מאדום לירוק. תנועה מועטה של הולכי רגל וגם מכוניות. זה היום האחרון לחודש הרמדאן ועדיין אין יודעים מתי יתחיל חג שבירת הצום  -  עיד אל פיטר. מזכיר לי מה שהיה ביהדות לפני הרבה שנים. החכמים המתינו לירח (במילואו, או להיפך? אינני זוכרת)  ורק אז הכריזו על מועד תחילת החג.

יוצאים גברים וגם כמה נשים. עמדנו לשוחח עם קשיש אחד, בעברית. לדעתו היהודים אשמים בהכול, גם במלחמה בסוריה וגם בעיראק.  גם דאעש הגיע מהיהודים, אלה שבאמריקה. נו, טוף.

 

ברטעה 07.50

רצינו לשוחח עם העולים מן הטרמינל אל מרחב התפרinfo-icon, וירדנו לקראתם בשרוול המשורג. מכונית ישראלית ובה שני גברים, שראו אותנו במקום שאף אזרח ישראלי לא נכנס אליו מלבדנו, כנראה זיהו אותנו וצעקו לעברנו: א ת ן   ז ב ל...  כשהצצנו לקיוסק החדש ראינו אותם בחלון בצד השני והם החלו שוב לגנות אותנו: אתן זבל, תלכו לנקות את הבית, ועוד דברי הגות מתוצרת הפאשיזם המתעורר לאחרונה.

בחור פלסטיני בדרכו לעבודה בברטעה מספר שיש לו מניעת משטרה (מכניסה לישראל). דובר עברית מצוינת - הלואי עליי ערביתinfo-icon ברמה כזאת. נתנו לו את הוראות ההתקשרות לחיה. ניסינו לחייג בעצמנו אך כצפוי המספר היה תפוס זמן רב. חיה עובדת. כל הכבוד לה.

רק שתי מכוניות עם סחורה חקלאית עומדות בכביש וממתינו לעבור למרחב התפר. מתחם הבידוק, שבזמן האחרון כבר אינו סגור וכבר אינו סודי, ריק.

הרבה מוניות צהובות וכתומות ממתינות לנוסעים שיוצאים מהמחסום ופניהם לברטעה.

בירכנו ב"עיד סעיד", חג שמח, ויצאנו.

 

בדרכנו הביתה, בכניסה לוואדי ערה (כביש 65) כמה מג"בניקים עצרו מכונית בעלת לוחית רישוי צהובה שנסעה מזרחה. ליד המכונית עמדה בחורה עם תעודת זהות בידה. לשאלתנו ענו כי זו "בדיקה שגרתית". בשתיים עשרה שנות נסיעתנו בכביש זה לא נתקלנו בשיגרה כזאת. אחרי הישנוניות השלווה במחסומים בהם ביקרנו, נזכרנו שאנחנו בתקופת מלחמה ובאזור מתוח.