חברון, תרקומיא
יצאנו לסיור למרות הספקות באשר למצב הביטחון ביום שלמחרת הפיגוע הנורא בבית הכנסת בירושלים.
הדרך עד היציאה מקרית ארבע לחברון היתה רגילה, שקטה. כאן, מול הבודקה - בית הכנסת "חזון דוד" הפך מאוהל למבנה מסוג קראוון כלשהו, כלומר - השתדרג.
עיקול 160 - מספר חיילים. שקט.
אצל עבד פגשנו קבוצה של נורבגים מהארגון האקומני eappi (תכנית האקומנים המלווה את פלסטין וישראל). הם מסיירים ברחבי הגדה במשך כשבוע בלבד. התענינו בנו ובפעולותינו, נינה טרחה להסביר להם את עמדותינו, והדגישה שחשוב שישמעו את כל הצדדים ויכירו את המורכבות של המצב. בקשו חומר כתוב, ונתנו להם פלייר של מחסוםווטש באנגלית. ממידע שהגיע למדריך הקבוצה הסתבר שיש התרחשות כלשהיא עם מתנחלים ליד בית הספר "קורדובה", כנראה, ולכן אי אפשר להגיע לכיוון הזה. ואכן ראינו שהמשטרה סגרה את הדרך לשם, ליד בית המרקחת. אע"פי שהשעה 11 לפני הצהריים - המוני ילדים כבר חוזרים מביה"ס. לשאלתנו - אמרו שפשוט גמרו כבר ללמוד היום. (בי"ס "איברהימיה" לבנים ובי"ס "אלפח'ה" לבנות.)
לאחר בירור טלפוני נסענו לבקר את אום-אחמד, שגרה מתחת לגבעת גל. בביתה פגשנו שתי חברות שלה מחברון (אחת גרה מתחת לתל רומיידה). את השיחה ניהלנו לצערנו רק באמצעות התרגום הדו-כיווני של מוחמד. הסכימו איתנו שמה שקרה אתמול הוא רע מאד. ישבו איתנו גם שני חתנים ונכד קטן של בעלת הבית החביבה, שהכינה לנו קפה מצוין. אחד החתנים הוא מנוע שב"כ
, ומבקש לעבוד בישראל. נתנו לו פרטים כדי שיתקשר לסילביה. (עדיין לא הצלחנו בעצמנו ליצור איתה קשר).
בחזרה - במעבר תרקומיא - הבודקת מכבירה היום שאלות (בגלל הארוע של אתמול?)