זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), תיאסיר

11.30 – מחסום תפוח-זעתרה אין חיילים על הכביש למרות שלפני דקות ספורות שמענו על פיגוע דקירה ליד שילה.
 

מחסום גיתית/מעלה אפרים – אין חיילים על הכביש, אבל ראינו חייל יוצא מהפילבוקס עם ג'ריקן.

מעיין עוג'ה – כמות המים מדהימה !!! יותר ממה שהיו לפני כחודש וחצי בביקור קודם. עשרות ישראלים חונים ליד מערכת תעלות ההשקייה שבנו הפלסטינים לפני 1967, טובלים רגליים ועוללים וחוגגים את חג הפסח בשמורות הטבע לא להם. פה ושם יש גם כמה פלסטינים הנדחקים הצידה בתוך ההמון הזה. ולא פחות מהמים – כמויות הזבל!

תוך כמה חודשים לא יוותרו מים בגלל 4 משאבות "נערן" שבנתה "מקורות" ליד כל אחד מהמעיינות כאן אשר שואבת את כל המים הפלסטינים.

בעיירה עוג'ה, לאורך כביש 90, שזורים סופרמרקטים המוכרים מכל וכל לישראלים החולפים דרך העיירה, אפילו ציוד לדייג, לכלבים, נרגילות ומזכרות כמובן. נכנסנו לאחד הסופרמרקטים לקנות כמה צעצועים לילדי ההריסות בצפון הבקעה, ובשיחה עם קונים במקום הם סיפרו שעכשיו יש שפע של מים אבל בקיץ לא נותרת להם טיפה והם נאלצים להביא מים מיריחו ומהגדה.

13.00 – מחסום חמרה – שוב אנו נוכחות שרק מסלול אחד משמש לבדיקה. מחסום פלסטי אדום חוסם את המסלול השני ומאלץ מי שבא מכיוון אחד להמתין עד שייבדקו כל המכוניות הבאות מהכיוון הנגדי. משום כך , למרות שעת הצהריים דלילת התנועה בדרך כלל, יש תור קטן של מכוניות.

בשעה 17.00 היה המצב חמור בהרבה. תור של מעל 20 מכוניות ממתין מכיוון מזרח לעבור לגדה, טרנזיטים עמוסי פועלים שיצאו לעבודה ב-3-4 לפנות בוקר ועמלו בשמש בשדות ההתנחלויות, ממתינות שעה- שעה וחצי. נהגים יורדים  מהמכוניות לעשן ולחלץ עצמות. ניגשנו לחיילים שאמרו לנו שסגירת מחצית המחסום היא הוראה מלמעלה, כי "ככה נוח יותר לבדוק", אבל הם לא ידעו להסביר למה ניתנה ההוראה. אנו עדות לכך שמזה חודש וחצי חסום חציו של המחסום ועיכובים קשים נרשמו בו. יתירה מזו, באורח פרדוקסאלי, המכוניות שהגיעו מהגדה, מאזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית לא נבדקו כמעט, ואילו אותם פועלים ותושבי הבקעה שבאו מכיוון הבקעה, אזור שבשליטתה הצבאית המלאה של ישראל, נבדקו בקפדנות, ועוכבו עוד ...

14.30 – מחסום תיאסיר – גם פה נחסם המעבר במחצית המחסום ולפלסטינים נגרמו עיכובים במעבר. מכיוון שאין תנועה כבדה במחסום זה, לא היו העיכובים ארוכים, ובכל זאת, בשעת צהריים לוהטת זו כל חצי שעה וכל חמש דקות של עיכוב לנוסף על הטירדה היום-יומית של מעבר במחסום ותשובות לשאלות המגוחכות (בעברית) "איפה היית ומה עשית ולמה", קשים ביותר לאוכלוסיה.

13.30 – קפצנו לביקור באום ג'מאל. עדיין 2 ואדיות רדודים מקשים על הנסיעה ואת חלקה האחרון של הדרך עשינו ברגל. כמה שימחה הביא הכדור שהבאנו מעוג'ה לילדים !!! האנשים כבר גרים באוהלים מצילים שחורים, אך מיהרו להראות לנו את הניילונים  שהבאנו להם בינואר, כאשר הצבא הישראלי הרס את הכפר כולו והם נותרו בסופה הגדולה חשופים תחת השמיים הקפואים. הניילונים עדיין מכסים את האוהלים ומגינים עליהם מהקור והגשמים שטרם הסתיימו. האישה שהייתה בהריון ילדה בן לפני חודש , והמשפחה כולה הביעה לכל הישראלים את תודתה על העזרה בחורף.

18.00 – במחסום תפוח , מכל הכיוונים חיילים עוצרים מכוניות פלסטיניות, בודקים , מעכבים......