חברון, תרקומיא
שתפו:
צופות ומדווחות:
מיכל צ'; אורח: צלם קובי
05/05/2015
|
בוקר
10.00
חברון
נכנסנו דרך מחסום תרקומיא. שגרה שקטה.
צריך יהיה לבדוק מה קורה שם בשבוע הבא.
עבד, בעל חנות המזכרות, מראה לי את החדר שסידר בצמוד לחנותו, כחדר הרצאות קטן לבנו מ' שדובר אנגלית שוטפת ומשוחח שם עם תיירים. בהגיענו באמת היה בסיור עם קבוצה.
נסענו למשפחת א' המתגוררת במעלה הדרך לתל רומידא, משפחה שסובלת כל השנים מהתנכלויות של מתנחלים, ילדיהם וחיילים. הם שייכים לארגון מקומי של מתנדבים שמצלמים ומתעדים ומעבירים חומרים ל"בצלם". ראינו סרטונים רבים של חיכוכים עם החיילים והמתנחלים.;">;">
ביום שישי האחרון נעצר בנם בן ה-16 בפעם השישית בשנתיים האחרונות. ילד מתנחל רב איתו, לטענת החיילים זרק אבנים. נעצר ליום במשטרת חברון ושוחרר למחרת אחרי תשלום של 500 שח. לדברי אבי המשפחה, באחד מימי השלג שהיו שם השנה שיחקו הילדים בשלג, בצד הכביש. באו ילדי המתנחלים, ניסו לגרשם ואחד מהם דקר את בנו בזרוע. הילד קרא לחייל שעמד בצד אך החייל התעלם. ביקשו ההורים לקרוא למשטרה ובמקום זה הוזעק מפקדו של החייל ורופא צבאי שחבש את הילד. ההורים לקחו אותו לביה"ח בחברון ושם היו צריכים לתפור את הפצע. החייל שנשאל עי מפקדו אם ראה את המקרה טען שלא ראה. למחרת, כשהילד בבית בגלל הפציעה, הגיעו חיילים ואמרו לו שהם עוצרים אותו כי זרק אבנים על חיילים אתמול. אחרי שלוש שעות הוחזר הביתה. סיפור. כסת"ח קלאסי. פגשנו גם את בתו בת ה-17 גם היא סיפרה שחיילים מעכבים אותה כל פעם. יצאנו לחצר. 
;">;">;">;">;">;">
;">;">;">;">;">;">רשת גדולה מברזל פרושה בין הגגות ואבנים עליה."זאת הסיבה ששמנו אותה," אומר האב. הבית ממוקם במפלס נמוך מהכביש כך שמהכביש נראה הגג כשעליו עמדה קבועה. ה"גג שלי הוא שטח צבאי סגור
ואסור לי לעלות עליו", אומר האב. העמדה מאוישת בשישי שבת ובארועים מיוחדים. "עד לפני כמה ימים," הוא מוסיף ומספר, "היו על הגג מכלי מים." זאת לדעת שכל תושבי העיר מחזיקים כאלה כי אין להם מים זורמים כל יום. לפתע הגיעו שוטרים ואמרו לו שהוא חייב לשפוך את המים האלה כי המתנחלים הרעילו אותם. אז הוא שפך. עכשיו המכלים זרוקים על האדמה. חשוב לציין שמעברו השני של הכביש על גג בית אחר ממוקמת מצלמה אחת מיני רבות ברחבי העיר הזאת. 
;">;">;"> ;">;">;">;">;">;">;">;">
ואסור לי לעלות עליו", אומר האב. העמדה מאוישת בשישי שבת ובארועים מיוחדים. "עד לפני כמה ימים," הוא מוסיף ומספר, "היו על הגג מכלי מים." זאת לדעת שכל תושבי העיר מחזיקים כאלה כי אין להם מים זורמים כל יום. לפתע הגיעו שוטרים ואמרו לו שהוא חייב לשפוך את המים האלה כי המתנחלים הרעילו אותם. אז הוא שפך. עכשיו המכלים זרוקים על האדמה. חשוב לציין שמעברו השני של הכביש על גג בית אחר ממוקמת מצלמה אחת מיני רבות ברחבי העיר הזאת. ;">;">;">במחסום בית המרקחת מעכבים החיילים בחור צעיר שנראה מתווכח איתם. לפתע הם מורים לו להיכנס למתחם שלהם לבדוק אותו. אנחנו מתעכבים ומתקרבים לראות מה קורה. גם אנשי C.P.T באים מיד.
מזל שהיינו שם. החיילים מבחינים בנו ולאחר בדיקה קצרה משחררים אותו. לא נראה לי שכך היה נגמר הסיפור לולא נוכחותנו. הבחור מתקרב אלינו ומהבעת פניו ושפת הגוף הוא נראה מפגר. מה יש להם לעצור אחד כזה .;">;">
שיירה של כלי רכב צבאיים מגיע מ-H1 לכיווננו. החיילים מביטים בנו אבל משום מה בוחרים לדבר עם הזרים שלידנו בחביבות מעושה מציעים להם מים קרים. הם לא מבינים מה רוצים מהם ומחייכים במבוכה. זאת הופכת לצחוק גדול כשתרגמתי להם את דברי המפקד.