קדום
בשלוש מילים: הרבה מאוד גז.
היה ברור מיד שההתמודדות הפעם תהיה כפולה: מול החיילים והרוח החזקה ששיחקה לטובתם. רוב המפגינים, מקטן ועד גדול, כולל צלמי עיתונות פלסטיניים, הגיעו מצוידים במסיכות אב"כ.
החיילים לא החמיצו את ההזדמנות' ועוד לפני שהתגבשה התהלוכה, ירו לעברם מטחי גז. בהמשך נורו כמויות נדיבות של גז חריף במיוחד.
הרוח עשתה בנו שמות כצפוי ופיזרה אותו עלינו. נחנקו וחטפנו צריבות קשות בעיניים ובקנה הנשימה, חלק מהמפגינים 
הקיאו בצד הדרך.
הפעם לא נעשה שימוש בבואש, לא היה צורך. החיילים ירו מדי פעם רימוני הלם וכדורי ספוג. שני צעירים נפגעו, אחד מהם במפשעה ליד עורק ראשי, הם נלקחו לבית החולים.
שלוש נשים מבוגרות שפגשנו בהפגנות קודמות חלקו אתנו את תסכולן מההתעללות השבועית של החיילים. בניהן מקדימה מול החיילים והן חוששות לשלומם ולא בכדי, אחד מהם נעצר בעבר למשך תשעה חודשים ונקנס בעשרת אלפים שקלים. "שגרע".
אחת מהן אומרת לנו: "אילו רק היו פותחים את הדרך, הכל היה נגמר והשקט היה חוזר על כנו".
אבל הדרך לא תיפתח שוב, לא בזמן הקרוב.