ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת)

14:15 ארתח (מחסום 700) - השער פתוח למשאיות טעונות למגרש "הגב אל גב". אנשים אינם נכנסים ואינם יוצאים. פגשנו שם ישראלי "מאוכזב" שלא יכול היה לקבל פועלים לעבודה. אגב, לא ברור לנו ולפלסטינים מתי יש סגר ומתי יש עוצר, מתי בודקים ומתי אין צורך לבדוק וכד' (נקווה שלצבא הדבר יותר ברור...)14:30 מחסום ג'ובארה - עדי לקחה את האורח לסיור בכפר ואנו (דינה, ויויאן ותמי) ירדנו במחסום. במחסום מצאנו שב"ח אחד שהגיע כחצי שעה קודם לכן. במחסום עצמו שינויים רבים; נמשכות עבודות העפר להרחבת הכבישים ובניין "הטרמינל", ותוך כדי כך "חותכים" את הנוף הפסטורלי. אבק ורעש נוראי. עושים הכל כדי לכער את הנוף.המעברים נראים כמו הטיילת בתל אביב; אין בודקים תעודות ואפילו המכוניות הבאות מטול כרם כמעט ואינן נבדקות ומורשות לעבור, בחלקן אפילו על "כביש המתנחלים". לפתע עצר אחד החיילים את אחד העוברים. למה ? ככה !15:15 - עוד שב"ח נוסף ולאחריו שניים נוספים. התעודות שלהם בידי מפקד המחסום. לדבריו התעודות בבדיקה. ובכלל שילמדו לקח, הם עוברים על החוק. אנו מטלפנים לקמיל, הוא אינו זמין. במפקדה שלו אין עונים מפאת הלחץ. ניסינו את מזלנו גם במנהל האזרחי, הם הבטיחו לטפל בעניין.

15:30 מכיוון הכפר ג'ובארה הגיעה משפחה - אם וחמישה ילדים (אחד מהם הוא תינוק על הידיים ועוד שניים קטנטנים) - פניה מועדות לטול כרם. עמוסים בחבילות רבות. איתם גם אחיה של האם . לו נתנו לעבור מייד ואילו לאם ולילדיה הורו ללכת דרך ארתח. התחיל מו"מ לאפשר למשפחה לעבור. דינה הצליחה להעביר את 2 הילדים הקטנים לאח האם. המשכנו לבקש לאפשר לאם ושאר הילדים (עם החבילות) לעשות את דרכם דרך המחסום. כל אותה עת עמד בעמדת הבטון חייל עם נשק מכוון. בסופו של דבר הצלחנו לשכנע את חיילי המחסום להעביר את כולם.16:00 הגיעו סרן אבי ואיאד (נציג המת"ק). ניסינו להבין מהם למה ביום אחד בודקים בקפידה וביום אחר עובדים לפי נוהל "טיילת של חוף הים בת"א". לא הצלחנו לקבל הסבר ויצאנו בהרגשה שזו שיטה "חדשה" לבלבל את האנשים. במקום נמצאו גם מספר אנשי ביטחון של הקבלנים (הבונים את הטרמינל).לצערנו הרב, עזבנו את המחסום כאשר השב"חים עדיין המתינו לבירור.