חווארה

חווארה. יום ה' 9.6.2005 בוקר משקיפות: דורית ל', מיכל ס', אסנת א') מדווחת) המצב גרוע משהיה. השאלה האם הגורם לכך הוא המסרים שמפקד הגדוד המתחזק את המחסום מעביר לפיקודיו או בהחרפה מקומית ועל דעת האנשים בשטח נענית בתשובה,לדעתנו', חד משמעית – מסרים מגבוה.למה? תראו את ההחרפה בכל הגזרה בחודש האחרון: הבנייה בצומת תפוח, התייחסות החיילים אל הפלסטינים, חזרת גדודי המעוכבים במחסומים ואפילו שיירת משאיות המעבירות קרוואנים אל תוך השטחים הכבושים (צילום מצורף מהיום. המשאיות בכביש חמש מכיוון הגבול וכקילומטר לפני צומת עלי זהב). ...7:30 צומת תפוח לאחר שהוקמה גדר הבטון בכביש חמש מכיוון מערב למזרח (הצבא מדבר על הקלות, אבל בשטח הדברים נראים קצת אחרת) טורי מכוניות חוסמים את הצומת. אנחנו חיכינו יותר מחצי שעה למעבר.מכיוון חווארה העומס רב, כרגיל בשעה זו ...7:45 חווארה הפעילות במלואה. אמצעי הביטחון הפועלים במחסום:הולכי רגל: שני שערים מסתובבים וביניהם גלאי חומרי נפץ ושלושה חיילים הדורשים לפתוח כל תיק או חבילה, מצווים לרוקן את התיקים/מחטטים בהם.חיילי מ"צ הבודקים את תעודות הזהות ורכב השיקוף.רכבים יוצאים מכיוון שכם: חיילים, כלבים ורכב השיקוף כתוספת.כשהגענו היה במחסום גם רכב של מג"ב שחייליו היו באזור בדיקת כלי הרכב. יותר מאוחר ראינו את חיילי מג"ב מסתובבים באיזור המוניות במחסום "הדרומי" (שאיננו פעיל יותר), עוצרים אנשים ובודקים תעודות.בשעה זו נמצאים בסככת המעוכבים שלושה גברים. במשך כל המשמרת שלנו כמות המעוכבים רק תעלה.7:50 נתיב המכוניות היוצאות משכם פקוק. שני אמבולנסים מנסים לעקוף את התור על ידי כך שהם מתקדמים בנתיב המיועד לכלי הרכב הנכנסים לשכם. הם עוצרים ליד שרשרת-שער הכניסה ומסבירים לחיילים כי הם מוכנים לחזור ולהבדק על ידי הכלבניות, אבל רק ניסו לקצר את הזמן כי הם בדרך לניתוח. הנהגים מוענשים ומצווים לחכות בסככת המעוכבים. בשעה 9.00 בה אנחנו עוזבות את האזור הם עדיין מעוכבים.7:55 עובר אורח המגיע מבית פוריק מסביר לנו כי כנראה שהחיילים שם חדשים כי הלחץ גדול והחיילים לא מתפקדים.ולסיום אסופה קטנה להלך רוח גדול:•על התא לבידוק נשים (או ענישת גברים) מודבק הפוסטר "דורסי ישראל בסכנת הכחדה". כמה ציני, כמה עצוב.•חייל דתי (לפי הציצית שמציצה) העומד בין שני השערים צועק לאחר: “אז תירה בו" ומתכוון, לא צריך לנחש, לפלסטיני שרוצה להגיע הביתה.•חייל, תוך כדי בדיקת ת"ז שר בקולי קולות את "אנו נושאים לפידים" •החיילת (מ"צ) המוצבת בין השערים, מסבירה לחבריה בצעקות כי "אני מרגישה כמו חיה כאן" וממשיכה בתנועות תיאטרליות ובטכסט מקורי: “FEED ME! FEED ME!” ואלה הדוגמאות היומיות לתפארת מדינת ישראל ולחוסן הנפשי של חייליה.