בית איבא, ג'ית, יום ב' 31.12.07, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אסנת ר. רוני ש.(מדווחת)
31/12/2007
|
בוקר

8.45 הכניסה לשבות עמי פתוחה.

צומת ג'ית פתוח.

בדיר שארף תאונת דרכים בין שתי משאיות גדולות ובקושי אפשר לעבור.

09:00 בית איבא
לפני שאנו ניגשות למעבר הולכי הרגל אנו משקיפות על תור המכוניות היוצאות משכם והנכנסות אליה. מהפנייה לקוצין
אין תור, מכוניות מגיעות ונבדקות מהר מאוד. אפילו כשהכלבנית בודקת אין הדבר מעכב את בדיקת יתר המכוניות.
שימוש שלא ראינו קודם לכלבים: על בעל החמור+עגלה המעביר משאות כבדים מצד אחד של המחסום לקצהו השני להוריד את החבילות הכבדות והכלב מרחרח, מטפס ונובר בהן ואז ממשיך הלאה. כאשר הגיע עם שתי ספות גדולות מאד וארוזות היטב בנילון, מצא חבר שעזר לו להוריד הספות, קרע חלק מהניילון כדי שהכלב יוכל לרחרח ובסוף התהליך ביקש מהחיילים לעזור לו להחזיר את הספות לעגלתו. שני החיילים עשו זאת בקלות...

כאשר אנו פונות למעבר הולכי הרגל, באסם מהמת"ק מנסה לומר לנו שמפקד המחסום לא מרשה להתקרב לקרוסלות ולאזור המגנומטר. אך כאשר אנו מודיעות לו שאנו עומדות שם תמיד ללא הפרעה  - אין בעיה. הוא מעביר ללא בדיקה את הנשים והמבוגרים אך כשהוא זז משם אין מי שיאמר להם שהם אינם חייבים לחכות בתור והחייל שעומד שם אינו טורח לידע ובודק את כל התעודות המושטות לו. המעבר בכניסה צר ולא נעים לנשים במיוחד אך כאשר יש לחץ מאד צפוף שם (זה תוכנן כנראה רק לאנשים רזים במיוחד).
ביציאה משכם כל החבילות והתיקים נפתחים ונבדקים על שולחן ע'י שני חילים עם נשק שלוף ומכוון, זה כבר מוכר אך החידוש של המגנומטר המחיב להוריד חגורות ולהוציא הכל מהכיסים ולעיתים אף לחלוץ נעלים מעורר הרבה זעם ועלבון שמופנה גם אלינו .
החיילים אומנם מתנהגים באדיבות ובשקט אך הסיטואציה כל כך משפילה.
אי אפשר לראות אם יש מעוכביםinfo-icon.

10.00 אנו יוצאות לכיוון ענאבתא