ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל
3:55 ארתאח
השערים לא נפתחו עדיין והרחבה ריקה מאנשים, אבל לא נקייה. עמדת השומר החדשה בדרך אל גדר ההפרדה לא מאוישת. עדיין אין תוספת שירותים (תהייה: מה עם שירותי נשים?).
בצד הכניסה למתקן: הדוחק רב. גברים מטפסים בין המחיצות אל תחילת התורים (התופעה גוברת בהמשך), מאין לאן? אנו משערות שמתוך המסלול ההומאניטרי, שפתוח לכניסה מהצד הפלסטיני אבל נפתח אל תוך המתקן, על פי צורך, בשעות מאוחרות יותר...
4:07 נפתחות הקרוסלות (איחור של 7 דקות) ומתחילה הריצה הפראית אל המגנומטר, נשים וגברים כאחד, כולל גברים מבוגרים...
להצעת עידית, אנו מחליטות לנסות להגיע לאייל לבדוק שם את לחץ השחר, כי בשבוע שעבר כשהגענו לשם ב- 6:00 הכל היה רגוע, כל מי שהגיע נכנס למתקן ללא עיכוב.
4:30 אייל
תור מסודר ביותר (הרבה אנשים, אבל לא נדחסים) שזורם בשטף, ללא פעימות, מהקצה החיצוני ועד הכניסה למתקן. בחרנו אדם למעקב – הוא יצא אחרי 5 דקות.
ושוב תקרית קלה עם השומרים שאינם מתירים להתקרב לגדר.
בצאתנו אל הרכב אנו מבחינות: 1. תור מאוד מסודר, רגוע, מחכה לאוטובוס (שמגיע ב4:40). 2. השירותים – גרועים מאלה של ארתאח. יש שתי מכולות, אחת תמיד סגורה, אומרים. לאחרת שתי כניסות אבל חשוך ונראה מוזנח.
4:55 חזרה בארתאח
תור משתרך ליד השירותים. אנשים ברחבה מספרים לנו שהבוקר לא פתחו את קרוסלות
היציאה לתוך ישראל, עד שהצטבר קהל רב מאוד. האיש שדיבר איתנו מספר שחזר למתקן והעיר את תשומת לבו של שומר. זה ענה לו שפתוח. האיש חזר ואמר שלא, ונענה בהתעלמות והפניית גב. רק כאשר הדוחק הגיע לכך שאנשים לא יכלו לצאת את הבניין, נזכרו לפתוח. סיפר גם, שבזמן מסוים היו קרוסלות הכניסה סגורת לרבע שעה (תופעה שראינו גם כשהגענו ביום רביעי לפני שבועות מספר, אבל, עד כה, לא נצפתה על ידינו בימי ראשון).
בצד הכניסה למתקן: הדוחק רב. המטפסים מעבר למחיצות רבים יותר, ושוועה עולה כל פעם שאחד כזה משתלשל אל ראש התור. הפעימות די מסודרות – כשתי דקות - קרוסלות פתוחות, 3-5 דקות סגורות. אנשים שמבקשים לחזור – קוראים לשומר לאפשר מעבר.
בצד היציאה לישראל: שתי קרוסלות היציאה פתוחות, הפעם. היציאה חלקה ללא הצטברות תור... לאשה שבחרנו למעקב – לוקח 5 דקות מכניסה למתקן ועד צאתה (כמו לגבר באייל). לגבר שבחרנו - 10 דקות...
איזה הבדל בין אייל: תור מסודר כניסה רגועה, אוטובוסים מאורגנים, אנשים נינוחים – לבין ארתאח: תורים דחוסים, זמן המתנה ממושך, אוטובוסים - רק של מקומות עבודה מוסדרים. אנשים כועסים ועייפים עוד לפני שהתחילו יום עבודה.