בית איבא, ג'ית, יום ד' 7.5.08, אחה"צ
בית איבא
המחסום כמעט ריק. החיילים – מילואים. בעוד 3 שבועות יחזרו הסדירים. אין מאורע חריג.
15.30 צומת ג'ית אין מחסום. תנועה זעירה זורמת.
15.40 בית איבא. אין תורים של כלי רכב, לא בכניסה ולא ביציאה. המכוניות עוברות ללא עיכוב.
עם הגעתנו למקום בדיקת המכוניות המפקד אומר לנו לאן ללכת כדי לצפות משם. אנחנו מתעלמות, אך מסבירות לו היכן אנחנו עומדות תמיד. הוא מסביר שהוא חדש כאן. ואנחנו מסבירות לו שאנחנו וותיקות כאן.
אין מעוכבים
. בסככה מעט מאד אנשים. קרוסלה אחת עובדת, אך שתי נקודות בדיקה עובדות מולה.
החיילים – מילואים חדשים במחסום. ישרתו פה שלשה חדשים. מ"צ מדבר איתנו. שמו ז'.
אין איש מת"ק. היה כאן קודם, אבל הלך.
16.20 מכניסים מעוכב אחד. ומיד עוד שניים, אך הם מוצאים מתוך הסככה לעיכוב.
חייל ניגש אלינו, מסביר פנים, ומבקש שנעמוד מעבר לגדר שעליה אנחנו נשענות. בעצם אין הבדל גדול בראייתנו את העוברים בין שני המקומות. הסכמנו ועברנו. ובכל זאת שאלתי אם לא יפריע לו אם אשב על הספסל שמעבר לגדר. באדיבותו – העביר אלי את הספסל והציע לי לשבת.
מאחר וכמעט לא היו תורים, בשום מקום (בהומניטרי ובסככה), ומכיון שגילה בנו עניין - שוחחנו איתו.
לשאלתנו על מה ישובים המעוכבים, ענה שהם עקפו את המחסום. ומכיון שהיום חג – הוא יקצר להם את העיכוב.
16.30 אחד מהשלושה שוחרר. פשוט כי נבדק והוכח כשר. השניים שעקפו יחכו.
החייל מספר לנו שמחר – ביום העצמאות – המחסום ייסגר לגמרי לתנועה, כך נמסר לו.
אנחנו מיד מדווחות לנעמי, כדי שתבדוק במנהל. ואולי אין טעם לשלוח מחר משמרת.
נעמי מבררת. ואמנם המחסום ייסגר כי תהיה עלייה (ברשות) ל"חומש"...
16.40 אנו שואלות מתי ישוחררו שני המעוכבים, והוא עונה: "בעוד 40 דקות. זה נוהל חטיבתי".
אנחנו מרגישות מיותרות ועוזבות. פנינו לענבתא ולא-ראס.