בית איבא, יום ב' 5.5.08, בוקר
7:20 בית איבא
בדרך אנו עוצרות בשבי שומרון לראות האם יש פעילות עם מתנחלים בדרכם לחומש, אך לא רואות איש. כרגיל, השער נעול.
כאשר אנו מגיעות לבית איבא, אין מכוניות שעוברות במחסום. כ-30 אנשים ממתינים בתור לצאת. בדיקת הרכבים מהירה – כדקה לרכב יוצא.
ישנם שלושה מעוקבים ב"ג'ורה". המפקד נמרץ מאוד ועיקב רופא שלא היה לו אישור למכוניתו. אחרי שהוא מעוקב כשעה הקצין מטיף לו מוסר ומשחרר אותו, והוא צריך לחזור. נהג מונית מעוקב כי עשה בלאגאן עם הרכב שלו.
אנו מציינות למפקד כי אין תור הומניטרי, ונשים נאלצות לעמוד בתור עם תינוקות וילדים קטנים. בסוף הקצין מתרצה, ונפתח תור נפרד.
אנו חשות אווירה מתוחה, והמת"ק מאשר זאת. אנשים עצבניים, לא שקטים, והמצב יכול להתלקח בקלות.
9:40 אנו עוזבות. מילות הפרידה של הקצין: "התפקיד שלי הוא להקשות עליהם [הפלסטינאים]."